קשקשת ברשת – הטור של עדי זהר

חכמינו אמרו עוד בימי קדם שאסור להסתכל בקנקן אלא במה שיש בו, אבל עדיין זה לא סוד שכולנו נמשכים ליופי: אנשים יפים ממלאים את מחשבותינו, מרוחים על שערי העיתונים שלנו ומככבים בפרסומות שאנו רואים. הנטייה לחשוב שאנשים יפים מוצלחים יותר וקל להם יותר בעבודה, בזוגיות ובכלל בחיים. ברור שלהיראות טוב מלכתחילה זה אף פעם לא מזיק.

גם מחקרים מראים שלאנשים מושכים מבחינה פיזית יש יתרונות רבים, כשבין היתר מתייחסים אליהם יפה יותר במקום העבודה, הם נתפסים גם כאמינים יותר וכמצליחנים יותר, וזה לא נגמר כאן: לאנשים מושכים יכולות חברתיות גבוהות יותר ולרוב גם משרות נחשקות מהממוצע אבל הרבה פעמים האדם שנראה לנו יותר מושך חיצונית ימצא חן בעינינו פחות אישיותית, בטח לטווח הארוך, למרות זאת לרוב בתחילה נלך לכיוון היפה חיצונית.

אין ספק שעדיף להיראות טוב. אבל מה אם לא נולדנו בראד פיט או אנג'לינה ג'ולי?

האדם הכי יפה בחדר לא חייב להיות האדם עם הסימטריה הפיזית הכי מושלמת או האדם הכי צ'ארמר ויסנוור אותנו עם שמחת החיים שלו. דווקא אנשים המפגינים בטחון עצמי גבוה יותר ותחושת מסוגלות עצמית נתפסים כמרשימים וכאטרקטיביים יותר. בשל כך, חפשו את נקודות החוזק שלכם והפגינו כלפי חוץ בטחון ואהבה עצמית.

אהבה עצמית היא לא נרקיסיזם. אהבה עצמית היא הבסיס לכל התפתחות אישית או שינוי חיובי שנרצה לייצר בחיים. היא קשורה ומשפיעה על כל מה שנחווה, על מערכות היחסים שלנו, על ההצלחה בחיים וכמובן על הבריאות שלנו, אז לפני כל פעילות אחרת שאתם עושים כדי לפתח את עצמכם, כדאי שקודם כל, תיישמו את האהבה העצמית, כי בלעדיה – הבסיס לכל שינוי שתרצו לייצר, יהיה רעוע.

אז חברים, לפני שאתם מתעסקים ביופי החיצוני: בשיער, בלק ג'ל, בבגדים הממותגים ובתמונות שלכם ברשת החברתית החביבה עליכם תסתכלו טוב טוב פנימה ותחשבו: האם אני אוהב את עצמי מספיק? האם אני מטפח את הנפש שלי מספיק? מתי בפעם האחרונה קראתי ספר? או האזנתי סתם למוזיקה? עשיתי מדיטציה? או פשוט ישבתי וחשבתי רק עם עצמי בשקט מוחלט?

אשמח לתגובתכם…

תגובות

תגובות