ד"ר הדס הכהן, חברת מועצה ומחזיקת תיק החינוך המיוחד מקפידה ביום יום על ההנחיות של משרד הבריאות והיום יותר מתמיד נמצאת בבית, אך כחברת מועצה, תפקיד שאין לו גבולות של זמן ואף לא מקום, כל רגע נתון מוזרמות אליה פניות והזמן הנוכחי דורש מתן מענים של כאן ועכשיו, והיה לה המון לה המון מה לספר לעדי זהר על האתגר בעבודה מול הקהילה בתקופת משבר הקורונה.
בתור מחזיקת תיק חינוך מיוחד אילו פעילויות מיוחדות את מבצעת?
אני בקשר יומיומי עם ההורים המיוחדים החל מרגע כניסתי לתפקיד נגישה אליהן בכל דרך אפשרית, בטלפון, בדוא"ל, בלשכה, באמצעות מזכירתי אורלי קטלר ויש קבוצת וואטסאפ לתקשורת של כאן ועכשיו. עם פרוץ המגיפה התכנים העולים בקבוצה הם בהתאם לצו השעה.. תחילה התייחסתי לצורך בקביעת סדר יום אישי ושיתוף הילד המיוחד להכנתו וקביעת סדר יום משפחתי והמלצה לתת מקום גם לגמישות ושינוי בהתאם לצרכים העולים. בקבוצת הוואטסאפ אני מתעדכנת בכל רגע נתון הן לגבי הדילמות הקשיים והחששות של ההורים והן בדאגה ליצירת אקלים נוח לשיתוף וביטוי רגשות ומחשבות. הלחץ של ההורים עצום והקשיים רבים.
אני עוקבת אחרי הנחיות ודיונים של משרד הבריאות ומשרד החינוך מספקת מידע עדכונים הרלוונטי להם. כמו למשל, הנחיות המתחדשות כמעט בכל יום בחינוך המיוחד לגבי, מתן מענה חינוכי טיפולי ורגשי, נושאים הקשורים לקיום ועדות אפיון וזכאות , קו חם. מעבירה להורים הצעות לפעילות עם הילדים לקידום והעשרה , נותנת ייעוצים הן לקבוצת ההורים והן לפניות פרטניות ( במקרה שלי התיק בו אני מטפלת הוא גם תחום עיסוקי והמומחיות). אני בקשר עם יחידת החינוך המיוחד וראש מנהל חינוך ומטפלת ועוקבת אחר מתן המענים הדרושים והאפשריים בהתייחס להנחיות של רחלי אברמזון, מנהלת אגף א' לחינוך מיוחד שקשובה להורים לגורמי המקצוע בשטח ועושה עבודה נהדרת .
ראוי לציין כי אצלנו בעיריית ראשון לציון דואגים לאוכלוסיית הילדים הנכים הקשים . בית ספר "צעד קדימה", ו"בית מיטל" ממשיכים לספק שירות לתלמידים ולמטופלים. במרכזים אלה עבודת הצוותים נעשית ע"פ הנחיות משרד הבריאות במתכונת מצומצמת ומסופקים שירותים חיוניים כמו טיפולים פרה-רפואיים, ארוחות, פעילויות העשרה והסעות הלוך ושוב. אפשרות זו מקלה על המשפחות ומאפשרת להן להמשיך בשגרת היומיום ולתפקד לטובת בני המשפחה האחרים השוהים בבית וזקוקים לסיוע. אך יש גם משפחות שחוששות מהדבקות ומעדיפות להשאיר את ילדם בבית. מדיווח שקיבלתי על ילדים שחבריהם כעת במסגרת והם נאלצים להישאר בבית, אני לומדת על קושי בתעסוקה תחושת מחנק וגעגועים לחברים ולצוות החינוכי. לגעגוע הזה שילדי החינוך המיוחד חשים כעת כלפי הגננות והמורות ותומכות ההוראה/הסייעות והצורך שלהם לוויסות רגשי ולתחושת בטחון שהתערערה בעקבות הבידוד הכפוי – התייחסתי בפנייה אל הצוותים החינוכיים. הגננות ומורות הן חלק גדול מאוד מעולמם של הילדים. אני יודעת שרובם התקשרו והתעניינו בשלום הילדים והתלמידים. אך היו גם שלא זכו לקול החם ומבקשים יותר ומתגעגעים מאוד גם לתומכות הוראה- הסייעות. יש הורים ששלחו אליי צילום עם מכתב או ציור לגננת ולתומכת הוראה. לפנייה הצמדתי מדריך לשיחה של משרד החינוך.. איך לנהל שיחה?. על מה לדבר?. המצוקות של המשפחות והפניות שחוזרות ונשנות בעניין תעסוקה לילד המיוחד הובילו אותי גם לפנות לגורמי חוץ בגיוס מתנדבים למשפחות מיוחדות ואימוץ ילדם המיוחד – לתעסוקה באמצעות שיחות טלפון, זום והפעלה מרחוק והן בגיוס תרומות מעמותות כמו למשל 50 טאבלטים מובטחים מידידי הרב מנדי בלינצקי יור "יד לילד המיוחד"
בנוסף כבר ביום הראשון להפסקת הלימודים בחינוך המיוחד הקמתי קבוצת וואטסאפ לנוער מיוחד ורגיל. בגיל זה לקבוצת השווים השפעה רבה יותר מאשר ההורים ולכן הרעיון היה להפגיש בניהם ואם כבר מפגש אז לקדם את רעיון השילוב וההכלה במסגרת המפגשים הללו, לתת פורקן לרגשות ומחשבות, להפיג את המתח להעשיר את עולמם ולתרום לחוסן הנפשי שלהם". הקבוצה נקראת "יחד נעבור את זה – עידוד וסיוע". מוזמנים להשתתף מגיל 12 ומעלה. הקבוצה מציעה פעילויות מגוונות כמו עבודות יצירה, שיתוף ברגשות ומחשבות, עידוד, טכניקות הרפייה, יוגה, ספורט, והומור. מידי שבוע אני מארחת בקבוצה אנשי מקצוע מעניינים כמו סופרת הילדים זוהר אביב, מנתח התנהגות חנן פוריס, מדריך כושר ופרח הוראה בנושא "שמירה על כושר ואורח חיים בריא" ופסיכותראפיסטית cbt לילדים ונוער, עופרה דוד, וגם בני נוער עם תחביבים מיוחדים ומנהיגים חברתיים כמו נוגה עמית- משיח ונוגה טואף. ויש גם הבטחה לארח עוד מפורסמים. אתמול אירחתי את מושיקולולו שהציג בפני המשתתפים את הדרך שעשה עד שהפך להיות אמן , אתגר בפעילות שתרמה לעניין והפגת המתח , שיתף ברגשות ואף בסרטונים שלו מתוכניות טלויזיה בהם השתתף בקבוצת אדיר מילר וסדרת "הקיבוצניקים" בהוט וענה לשאלות המשתתפים.
מה שונה הפעילות שלך כיום מימים רגילים?
אני מקפידה על ההנחיות של משרד הבריאות והיום יותר מתמיד אני בבית. כל הפעילויות שלי הן מבחינת עבודה והן התנדבות מתבצעות בכל אמצעי התקשורת האפשריים טלפון, קבוצות וואטסאפ, ועידות טלפון, אימייל, גוגל דרייב, הפקת מסמכים שיתופיים, מפגשי זום. בנוסף לפעילות השוטפת אני עסוקה בייזום וניהול פרויקטים שמתבקשים לאור המצב . אני מוצאת עצמי מוקפת בים קבוצות וואטסאפ כמו פטריות אחר הגשם ותקשורת אינסופית שמתחילה עם רגע הקימה ועד רגע לפני שנרדמת. דומה כי השוני מתבטא בצרכים העולים ומשתנים לאור ההתפתחויות, אקלים אובססיבי של הסביבה לקשר וצורך בשליטה על המצב ומה קורה בכל רגע.
כאשה פעילה, ספרי לנו על התפקוד היום יומי בצל משבר הקורונה?
אין משהו מאוד מיוחד שלא עשיתי קודם ועתה הזמן קורה לי אליו, אלא שמגבלת המפגשים תרמה לשינוי אופי הפעילות וחיפוש דרכים יצירתיות להמשיך את הפעילות למען נשים . אני ממשיכה את הפעילות במסגרת ההתנדבות שלי כנשיאת לשכת נשים בבני ברית ראשון לציון הן בארצי והן במקומי ביזום פעילויות בעלות אופי מתאים לצו השעה והן בהמשך פעילות למען קהילת הנשים בראשון לציון. כך למשל, בעניין שעורי השבת לנשים שאני מקיימת כבר 23 שנה לסירוגין עם חברתי מירי מנגד וגם מסיבות ראשי חודשים שהפכו למסורת ושלא מוותרות עליהן. מיד אחרי פורים הבנתי שגם אם הותרה תפילה במניין ועדיין אפשר להגיע לבית הכנסת ( אז היה מותר) וגם אם נשמר זו מזו, כל מפגש שכזה יכול להוות סכנה משום שהמנעד הגילי של המשתתפות בשעורים אלה הוא רחב, יש צעירות שמטופלות בילדים ויש גם קשישות ולא בטוח ששמירת המרחק תתקיים בפועל, למרות המודעות.
בצער רב הודעתי על התנגדותי להגעת נשים לבית הכנסת ולקיום המפגשים ועל אף החשש שנשמע על כך שהקבוצה תתפזר ועבודה של עשרות שנים תלך לאיבוד, טענתי כי הציווי נשמרתם לנפשותיכם עולה על שיעור בשבת. שבוע לאחר מכן, יום שישי תוך כדי בישולים וחשיבה על הצער של ביטול השיעורים, מפגשי השבת המרוממים ועל כך שגם טכנולוגיית הזום קשה למרביתן.. סיעור מוחין אישי הוביל אותי לרעיון מפגשי שיחות ועידה טלפוניות שעה וחצי לפני כניסת שבת. עוד באותו שישי, כבר קיימנו את המפגש שכלל ברכת שבת שלום, ונטילציה,עיבוד רגשות, וורט קצר מפרשת השבוע ושיר שבת. את ציון ראש חודש ניסן גם ציינו בדרך זו, כל אחת מהמשתתפות התבקשה להכין לקראת המפגש הטלפוני סוגי מאכלים שונים לסעודת אמנים משותפת בסבב, העברתי דבר תורה קצר והלכות הפסח, היה מיוחד ומאוד מרגש. המון צחוק הומור שחרור מתחים והתרגשות.
אילו אוכלוסיות נזקקות בעיר וכיצד אתה פועל למענן?
ארבע סוגי אוכלוסיות. האחת היא אוכלוסיית הקשישים שרבים ממנה גם חיים בגפם והמצב הנוכחי הכניס אותם הן לבדידות קושי בהתארגנות לכלכלה עצמית והן לתחושת חרדה קיומית.
הקבוצה השנייה הן המשפחות המיוחדות שגם בשגרה מאוד קשה להן ועתה סגירת המוסדות הפכה את חייהם לקשים ביותר ורווים במתח וחששות על עצירה בהתקדמות ילדיהן או נסיגה ובעיות רגשיות, מתח במשפחה חוסר רגיעה ובנוסף לכך כולן כולן או בחל"ת מכפייה או שאחד מבני הזוג פוטר מעבודתו ואיבד את הביטחון התעסוקתי והכלכלי. ויש לזכור כי באוכלוסייה זו לא מעט משפחות יחידניות (אין דמות נוספת שותפה למצב) , גרושות ואף יש מצבים שכל המשפחה סובלת מנכות.
הקבוצה השלישית הן הנשים שחיות תחת אלימות ועתה הבית הוא סיר לחץ וסכנה קיומית ממשית עבורן.
והקבוצה הרביעית הם בני הנוער המיוחדים והרגילים שעבורם קבוצת השווים הרבה יותר משמעותית והחוסר במפגשים עם בני גילם משפיע על החוסן הנפשי שלהם והתנהגותם. לגבי סיוע עבור כל אחת מהאוכלוסיות הללו ראשית קיימת חלוקה ברורה של תיקים ותחומי האחריות של חבריי למועצה שעושים עבודה נפלאה במתן מענים של כאן ועכשיו ובתחושת שליחות ראויה להערכה. יש מנגנון עובדים מקצועי אצלנו בעיריית ראשון לציון שעובד בצורה אחראית ומקצועית ונוכחנו לכך לא רק בעדכונים והודעות המועברות אלינו כחברי מועצה אלא גם בישיבת עדכון שקיים השבוע ראש העיר רז קינסטליך ובו נתנה סקירה מלומדת ומדויקת בנתונים שהציגו ראשי האגפים והמנהלים.
מעורבותי במתן סיוע לאוכלוסייה שאינה קשורה באופן ישיר לתיק שלי היא בעדכון לגבי מידעים לקבלת סיוע , באוזן קשבת וייעוץ, הענות לבקשות אישיות, הפנייה לגורמי טיפול אצלנו ברשות או אף מוסדות או גורמים אצלי במפלגה. כך לדוגמא פניות של תושבים לטובת קשישים מסביבת מגוריהם ובקשה לכלכלה הפניתי למוקד הסיוע שלנו במטה המפלגה ומיד התקבל מענה. לבקשת קשישים שאיתם אני בקשר במסגרת בני ברית או הכרות אישית אני כעת בקשר יותר אינטנסיבי שולחת סרטונים להפגת מתח סרטונים מצחיקים, מטפלת בעניינים אישיים וקשיים בשימוש בטכנולוגיות.
אני ערה לקשיים ולמצוקות של אוכלוסיות אלו והשבוע שיתפתי את כל נשיאות לשכות ארגון בני ברית לטובת הקמת מיזם "יחד לב אל לב"- אימוץ חבר מרחוק. אוכלוסיית היעד ילדים- נוער- נשים- גברים – קשישים ובודדים למפגש מרחוק ומתן מענה רגשי ותחושת יחד ושיש עם מי לדבר ובמקרים של זיהוי מחשבות אבדניות להפנות לגורמים מטפלים . אופי המפגש: שיחה, שאילה לשלום, יצירת עניין . אם מדובר בקטנטנים להקריא סיפור, לשחק בזום משחקי אונליין. והשאר כיד הדמיון. העיקר לתת תחושה שיש למי לפנות ויש דרך להקל על המצוקות. המיזם הוא ברוח התפיסה של ארגון בני ברית בארץ ובעולם מאז היווסדו. התייחסות למצוקות חברתיות ונושאים שעולים על סדר היום הציבורי.
לגבי סיוע לנשים במצוקה אני מאמינה בגורמי טיפול מקצועיים ועל כן מפנה למשרד לקידום מעמד האישה. יש לנו בעיר את עו"ד דנה אייזנר-לביא והצוות שלה שעושות עבודה מקצועית ומכל הלב במתן מענים והסברה.
מה סדר היום שלך בתור חברת מועצה בימים אלו?
סדר היום שלי בימים אלו מאוד לא מסודר למרות המודעות לחשיבות של בניית סדר יום קבוע , המציאות חזקה יותר. מרגע שפוקחת את עיני ועד שמחליטה שכבר מאוחר מאוד והגיע זמן לישון – אני עסוקה ללא הפסקה ומג'נגלת בין הסטטוסים השונים שאני אוחזת בהם.
אלו סטטוסים?
כחברת מועצה, כפי שאת יודעת – תפקיד שאין לו גבולות של זמן ואף לא מקום, כל רגע נתון מוזרמות פניות והזמן הנוכחי דורש מתן מענים של כאן ועכשיו.
הדרכה פדגוגית- יש לי 16 סטודנטיות מקסימות וסטודנט מקסים שאיתן אני בקשר. וקצת יותר מ200 סטודנטים של קורסים מקוונים, ניהול אתרי הקורסים המקוונים וגם פגישות טלפוניות וזומיות לטובת הכובע של הדרכה פדגוגית ארצית בתכנית הלאומית לשילוב מורים בני הקהילה האתיופית . ובנוסף גם כתיבה .כיוון שהוראה מקוונת היא צו השעה והיא אחד מתחומי המומחיות שלי ועבודת הדוקטורט אז התבקשתי לכתוב מאמר שיתן מידע במונחים מעשיים – כיצד ללמד בסביבה הווירטואלית ותפקיד המורה בסביבה זו. ויש גם את ההתנדבות כנשיאת לשכה של ארגןן בני ברית בראשל"צ. ואל זה גם מתווספים פרויקטים שיזמתי ודורשים טיפול יומיומי.
אני קמה בבוקר (לא אוהבת לישון יותר מידי) ועוד לפני הקפה של הבוקר מחפשת חומר להעביר לקבוצת הנוער. פעם זה יכול להיות התעמלות בוקר, פעם זו פעילות לדמיון מודרך, פעם שיר לבוקר טוב ופעם באתגור המשתתפים לפעילות של יצירה – אוריגמי, הכנת כבשים מעיסת נייר. אחר עם הקפה עוברת על הפניות הוואטסאפ שרצות בכל רגע. בודקת מה קורה בקבוצת ההורים – האם רגוע או סוער. עוברת על המסרים במועצת העיר במהלך היום, מתייחסת לפניות ונותנת מענה מיידי למסרים או טלפונים , עורכת רשומים במה יש לטפל, עוברת לדואר האלקטרוני לבדוק דואר, מעדכנת את ההורים בהנחיות חדשות, הצעות לפעילויות עם הילדים משם עוברת על אתרי הקורסים המקוונים בודקת אם יש פניות של סטודנטים ונותנת מענה, וסידורים טלפונים, איתור בעלי מקצועות ואומנים לארח בקבוצת הוואטסאפ. כמעט בכל יום יש מפגשי זום , אתמול למשל היו 3 מפגשים שזומנתי אליהם באותו פרק זמן והצטרכתי לקפוץ מאחד לשני, אני מקיימת ועידות טלפוניות בהתאם לצרכים העולים, מקשיבה לחדשות וכמה שיותר – לי זה נותן תחושה של שליטה במצב וצורך להתעדכן גם כנציגת ציבור. אני עוקבת בדריכות אחר הנחיות משרד חינוך. כל יום במרוץ נגד הזמן. הזמן לעצמי הוא ארוחות צהרים וניסיונות להתקדם בעבודות הפסח שדחיתי בעקבות הצרכים העולים ומשתנים בכל רגע נתון. כך שלעתים מוצאת את עצמי נכנסת לישון בשעות 2 או 3 בלילה.
Created By