ארוך וחודר ללב. מדהים ושווה כל מילה…..
עם חשיפת מימדי הזוועות הסדיסטיות הבלתי נתפסות, של פגיעה באזרחים חפים מפשע, בצעירים, בילדים, בנשים, בזקנים וטף, אני מבקש שלא יהיה לכם ספק. אני מבקש שיהיה לכם ברור ולעולם כולו שאנו ערבים ישראלים, פלסטינים, ישראלים פלסטינים, פלסטינים ישראלים, ערביי 48 – איך שלא נקרא לזה, מתייצבים כאחיכם, כבני אדם וכאזרחי המדינה לצידכם, נמצאים עמכם עמוק באבלכם, מאמצים אותו אל לבנו והיה גם לאבלנו.
זו חובתנו הבנאלית והמתבקשת, המוסרית והאנושית, להביע שאט נפש, זועקים בקול ברור את השתתפותנו בצערכם המרסק והמפרק. קול רם נזעק נגד פשעים בלתי נתפסים שיהדהד מצריחי כל מסגד, כנסייה או בית תפילה עד שהאל יאמר נדהם: ״זה לא היה בשמי חלאות אדם״. קולנו יהיה חד וברור, לא מתנצל, לא מהוסס, לא מגומגם, בלי ״אבל…״, בלי סימטריה ובלי ״תבין… תראה מה קורה שם…״. מול זוועות, אין דילמות!
כאזרחי המדינה מקומנו בזמן השחור הזה, להיות לצידכם כאחים לנו כשותפים לאותו גורל, לקרוע עמכם בגד ולשבת יחד שבעה, עשרה או שנה – כל זמן שידרש, לנסות להקהות ולו במעט את האובדן ולהעניק סולידריות ולהציע סעד.
דעו שידנו שלובות ונוכחות עם ידיכם, נושאות יחד את טורי ארונות הקבורה האין-סופיים. קולותינו יטמעו בקינותיכם, מחשבותינו עמכם ודמעותינו יתווספו לנהרות יגונכם.
הטלטלה לא פסחה עלינו ונפלו גם מקרבנו, כל אחד מאיתנו גם מכיר מקרוב או מרחוק מישהו, עמית לעבודה, חבר, שכן שנרצח, שנפל, נחטף או שבן משפחתו נעדר או נפגע. עד כדי כך הם ממדי הזוועה, עד כדי כך רקמתנו האנושית אחת.
בעת דמים זו, נניח לכל המטענים הכבדים שלכם ושלנו, לכל ההיסטוריה הקשה בינינו, ונמתח ידינו מעל התהום שבינינו, לאחוז זה ברעהו לנחם ונקווה שנתנחם. ובה בעת לפזול ולהיזהר מכל תוקעי הטריז בינינו, המסיתים ממועדוני הסנאף, מחרחרי המדון והמלחמה, כל הפירומנים באשר הם שהביאו אותנו מדממים עד הלום.
יהודים אחים ורגישים ככל שיהיו, לעולם לא יבינו את מחיר הקְרִיעוֹת הבלתי אפשרית כמעט, התמידית והאינהרנטית שלנו. בין זהותנו הלאומית כערבים לבין היותנו ישראלים, אך מעל לכל תמיד יתיצבו בגאון הערכים שלנו כבני אדם שיודעים היטב מהו סבל אנושי ואזרחי.
בעת הזו, אין מצב לשבת בצד או לבחירת צד מלבד אחד, הדוחה בשאט נפש רוע מזוקק, ברבריות ופנאטיות מזעזעת באיצטלה של דת. החריגים מבינינו, המעטים שבקרבנו אשר רואים במעשי שטן אלו תנועת מאבק או שחרור, השבת גאווה לאומית או החזרת כבוד אבוד, מזהמים אותנו ומוציאים את עצמם ממשפחת האדם והיו למוטציות לא לגיטימיות המתהלכות לצערי בינינו.
וכל שנותר לי באופן אישי זה לחבק בזרועות אחוזות הרעד, לנסות לחזק בכוחי הדל כנגד עוצמת הכאב הקולוסאלי שלכם.
ובד בבד להרכין בפניכם, בפני כל חללי השנאות כולם, את ראשי הכבד מצער, מתוך בושה שהמרצחים הללו, חיות האדם האלו יצאו מקרב בני עמי. ועל כך אחי היהודים אבקש ממכם סליחה!
״יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא״ ואומר עמכם יחד בקול קינה آمين, אמן!
Created By