מתי כבר ימצא השיוויון בין המינים?

שריל סנדברג, מנהלת התפעול הראשית של Facebook, כותבת בספרה 'לפרוץ קדימה' : "עולם שוויוני באמת יהיה עולם שבו נשים ינהלו מחצית המדינות ואת מחצית החברות וגברים ינהלו מחצית מהבתים". הם זה אפשרי, האם נוכל לקוות ולייחל לרגע הזה? יצאתי לשאול בקרב כמה מתושבי ותושבות העיר מה דעתם …להלן התשובות….

אורנית אלוני
מעצבת גרפית, צלמת ופוטותרפיסטית

ככל שתהיה נוכחות שוויונית בין נשים לגברים במקומות עבודה, במשרות בכירות, בעמדות מפתח, בפוליטיקה ובנקודות השפעה אחרות, אנחנו עולים שלב ברעיון השוויון בין נשים לגברים. אך לא די בכך. השוויון בין המינים לא מתבטא רק מבחינה תעסוקתית או בניהול משק הבית. השוויון האמיתי יגיע כשתהיה הבנה שמלבד השוני הביולוגי, ההורמונלי והרגשי, נשים וגברים הם שווים חברתית, מקצועית ותרבותית.

כצלמת וכפוטותרפיסטית חשוב לי להביא נשים ונערות לקדמת הפריים. אני מלמדת אותן לתפוס מקום במרחב הפיזי והרגשי, להשמיע את הרצונות שלהן ולהיות אותנטיות. נשים הן חלק מהותי ובלתי נפרד מהחברה ויש להן השפעות על העתיד.

כשאישה מאושרת היא סוחפת איתה נשים נוספות, כשאימא שלמה עם עצמה היא מעבירה מסר חשוב לילדיה, כשאישה עוברת תהליך ויוצאת ממנו מחוזקת היא מקור השפעה לנשים רבות. נשים וגברים חושבים אחרת ולכן, שוויון בין המינים הוא תהליך של קבלה, אמון, הכלה ומתן הזדמנויות בכל תחומי החיים.

ציון לילוז
משווק פרויקטים בתחום הנדל"ן

ביום בו החלטנו לבנות את התא המשפחתי שלנו הגדרנו מטרה משותפת, חיים כיחידה הרמונית בה לכל אחד יש אחריות שווה ומקום לממש את עצמו. הגדרה זו מביאה את ההבנה שאין משמעות לתפקיד שלי או של בת הזוג שלי אלא להשגת המטרות המשותפות שלנו. דורית, בת הזוג שלי שימשה במשך 10 שנים כעוזרת אישית של מנ"כלית celio אופנת גברים, תפקיד זה דרש ממנה לעיתים לעבוד בשעות לא שגרתיות, נסיעות לחו"ל ועוד מטלות רבות אחרות ואני עמדתי לצידה ולקחתי מטלות רבות יותר בניהול משק הבית על מנת לאפשר לה להצליח בתפקידה.

בנוסף, דורית מנהלת בהצלחה רבה את קבוצת כדורסל הנשים של ראשון לציון, תפקיד מורכב המחייב אותה לפעול בשעות לא שגרתיות. הבנה זו טבעית עבורי מול ההקרבה היומיומית של דורית למען החתירה שלי להצלחה כבעלים של פריים שיווק נדל"ן בראשון לציון.

כיום 50.5% מאוכלוסיית ישראל הן נשים ואין סיבה לייצוג פחות מכך בעמדות הכוח כמנהלות בכירות או חברות בדירקטוריונים. לנשים, כמו גברים, אמביציה עזה להצלחה ויכולות ניהוליות. יש לדרוש ייצוג זהה לגברים ונשים בעמדות הכח ואני אהיה לצד בת הזוג במידה ותגיע לעמדת ניהול בכירה.

בשנתיים האחרונות דורית מנהלת את העסק המשפחתי שלנו, יחד איתי ובזכותה הצלחנו להגיע להישגים יוצאים מגדר הרגיל.

רונית צוקרל
מורה/מחנכת במערכת החינוך ומדריכת כושר

מקומן של נשים, בחברה בכלל ובתחום התעסוקה בפרט עובר בשנים האחרונות תהליכים של שינוי מתמיד. החקיקה בישראל מבטיחה שוויון זכויות לנשים בתחומים רבים. למרות שוויון הזכויות הניתן להן במדינות הדמוקרטיות, הן עדיין סובלות ממחסומים רבים, המונעים מהן לממש את שוויונן במקומות שונים בחברה.

אחד התחומים הבולטים הוא עולם התעסוקה. לרוב, נשים מרוויחות פחות מגברים, גם כאשר כישוריהן דומים. בנוסף, נשים גם מתקדמות פחות לתפקידי ניהול ונמצאות פחות בעמדות השפעה פוליטיות. ראייה בולטת לכך היא מספרם הנמוך באופן עקבי בכנסת ובממשלה לדורותיהם. מצבן עדיין לא שווה למצבם של הגברים – לא במאפייני התעסוקה שלהן, לא בשכר על עבודתן ולא באפשרויות הניצבות לפניהן בשוק העבודה.

לצערי, כיום אישה עובדת הן בבית והן מנהלת קריירה מחוץ לבית. הבעל אמור לקחת חלק לא קטן בתפקידי ומטלות הבית, אך למעשה ברוב המשפחות הבעל אינו בבית והנטל "נופל" על האישה. אין חלוקה שווה ברוב המשפחות, אף על פי החוק לשוויון זכויות.

 

רוני ששון
שחקן, בדרן וסטנדאפיסט

ברור שעולם מתוקן מתחיל ונגמר בחלוקה הוגנת, הן במטלות הבית והן בהבאת פרנסה לבית. אני אוהב לשטוף את הבית, אשתי מנקה אבק לפעמים יוצא שאחד מפתיע את השני ומנקה כבר את כל הבית. אני מחליף מצעים,
מנקה את הרכב, עושה קניות, משלם חשבונות, את כל זה למדתי מאבא שלי שיבדל לחיים ארוכים, המנטרה שספגתי ממנו היא ״ תעשה את אשתך מאושרת ואתה תהיה מאושר ״

אין כאן בכלל שאלה, כל מה שאשתו רוצה היא מקבלת וליהפך! יש בנינו כימיה והבנה אחד את השנייה. אשתי סיימה עכשיו לימודי ראיית חשבון, מקצוע לא קל שדרש ממנה ריכוז למידה ״חרישה״ בחומר וכמובן ״חופש״ ממטלות הבית!. כמובן שלקחתי על עצמי את הטיפול בבית בילד ובחתולה. גם ניסיתי לעזור לה במבחני הלשכה, הניצחון שלה זה לגמרי הרווח שלי. אשתי טסה פעמיים בשנה בלעדי ואני בשמחה מטפל במשק הבית בילד וכמובן שלמטבע שני צדדים.

תן חופש תקבל חופש, תגרום לחיוך תקבל חיוך.

שירלי אלקובי
אשת עסקים במגזר הפרטי

אני מאמינה שלא כולנו דומים, בכל אדם יש הדברים שאותם הוא יותר אוהב לעשות ואליהם הוא נמשך ובדרך כלל הוא יהיה מאוד טוב בהם ויש דברים שהוא ימנע מהם כי בהם הוא חווה בעבר כישלונות ומהם הוא יעדיף להתרחק.

נראה כי דווקא היום יותר ויותר גברים מגלים פנים עם אופי עדין רגיש אמפטי ופונים לחינוך, לגיל הרך, למטבח לעיצוב שיער לעיצוב אופנה ולעוד תחומים שעד לפני עשור מאוד יכולנו למצוא שם בעיקר אם לא רק נשים. ומצד שני אנחנו יותר ויותר מבינים שלאישה יש כוח להזיז בניינים להפיל חומות ולנהל אימפריות מוצלחות גם כאן עד פני עשור היינו רואים רק בעיקר את הגברים. המין לדעתי לא מייצר שום ערך מוסף אלא אופי האדם העוצמות היכולות תעצומות הנפש שהוא מביא עימו , האמביציה, הביטחון שלו בעצמו .

אני מאמינה שאם אמא שלי הייתה יוצאת לעבוד במקום לגדל אותי ואת אחי היו קורים שני הדברים הבאים:

1. אני הייתי בטוח פחות מוצלחת כי אמא שלי הייתה לי לעוגן ומודל לחיקוי נהדר עם העוצמות שלה.

2. היא בטוח הייתה היום בעלת עסק משגשג וכתוצאה מזה אני היום בטוח הייתי במקום אחר… אז מה עדיף ?

אני היום אמא ל-3 ילדים בת 40 אשת עסקים שעובדת במשרה מלאה + מפרנסת, מוכרת, מנהלת, מייצרת, מתפעלת . מגיעה לבית למשמרת שנייה ריצות, חוגים, שיעורים, הסעות, אמבטיות ועוד… במקביל מתחילה משמרת שלישית הכוללת ניקיון, כביסות, תחזוקה, קניות, ארוחות להמשיך…? ובלילה עוברת למשמרת לילה כשאני מעולפת להיות האישה של הגבר שלי.  והגבר שלי? אמא שלו תמיד אומרת: "מסכן שלי הוא עובד קשה.."

אז אני אומרת אם אישה יכולה לעבוד במקביל ב- 4 משמרות ולנהל לתפעל ולהניע את המערכת תנו לנו לנהל את העולם ותראו איך בסוף כל יום כולם ילכו לישון בעולם נקי מסודר ועם חיוך גדול על הפנים.

רחלי איטח
יועצת ומאמנת עסקית

היום בחכמת הגיל וניסיון השנים אני מוצאת שלפעמים נחמד להרפות מאשר לנסות לנהל את העולם ולהראות שאשה מסוגלת להכל . נכון, אנחנו מסוגלות אבל המחיר יקר מאוד הוא בא על חשבון ילדים שגדלים כ ״ילדי מפתח״ ובמשפחות חד הוריות כ ״ילדי הטרולי״.

המאבק לנהל קריירה ובית בשנים הכי יפות ולהישאר נשית בא על חשבון חברויות ,הורים, זוגיות. לעיתים הרצון לטפח חלומות ורצונות קטנים או אחרים ממה שמכתיבה הקידמה יוצר תסכול . אז למרות כל שנותי במנהלת אני מציעה היום בניגוד לעבר פשוט להיות אשה בריאה בגופה וברוחה.

ערן הירשפלד
מפקח הנדסי בתחום ההיטק

בעבר היה נהוג שהגבר הוא זה שהיה אמון על קריירה ופרנסה בעוד תפקיד האישה היה עבודות הבית , גידול הילדים וטיפוח המשפחה. היום, בחברה שפועלת לקראת שוויון מגדרי, חברה נאורה ומתקדמת אני גורס שזוהי חובתו של כל גבר לתת כתף ולשאת בעול טיפוח הבית וגידול הילדים בדיוק כפי שזכותה של כל אישה לפתח קריירה, למצות את יכולותיה ולהציב ולכבוש כל יעד שליבה חפץ בהשגתו.

אשתי הצליחה והתקדמה מתפקידי הוראה לניהול בית ספר גדול בראשון לציון כשלאורך השנים תמכתי ועזרתי בניהול משק הבית וזאת תוך כדי שילוב עבודה ולימודים. תמיד מצאתי את הזמן לחלוק את עול הטיפול בילדים וניהול השותף של הבית עם רויטל. אני חושב שזו זכות וחובה של כל אדם לתמוך ולראות את בת זוגתו מתקדמת בבניית קריירה והתפתחות אישית ובכך להביא לשוויון בין המגדרים.

בסופו של יום ת כולנו הילדים ,אשתי ואנוכי זוכים ליהנות מהפרות, הן של נשיאת עול טיפול הבית וגידול הילדים והן של השקעה בעבודה וקריירה לאורך השנים כל אחד בתחומו.

 

נעמי זלצינגר
מנכ"ל "היתרון היחסי" – מומחית בשווק חברות

שנים על גבי שנים, נשים רוצות שוויון זכויות ובצדק! יש שיאמרו ששוויון זכויות בין נשים לגברים רק מביא צרות, גורם ליותר גירושין, גורם לגברים להראות "קטנים" וכו'….ואני חושבת שאדם באשר הוא אדם צריך להביא את כישוריו לידי ביטוי ואין זה משנה אם הוא גבר או אשה.

אני עצמי הגעתי מבין שבו האבא היה המוביל הכלכלי והמחליט בדברים החשובים אף על פי שלאמי ז"ל הייתה דעה מאוד מוצקה וחכמה – היא עשתה הרבה ויתורים כי כך היה נהוג במשפחתנו, לימים היא סיפרה לי כמה הצטערה על שלא עשתה צבא ושהתחתנה כ"כ מוקדם, לא שלא רצתה להתחתן עם אבי ז"ל, פשוט הרגישה שהיא לא מיצתה. ואני בתוכי יודעת שלו הייתה נותנת ביטוי לכישוריה היא יכולה הייתה להיות מנהיגה רבת עצמה, סוחפת, מוכשרת, חכמה ועניינית.. אבל בימים ההם מי חשב על זה???

כאשר התחתנתי עם בן זוגי המיוחד, שהגיע מתפיסות עולם שונה ממה שהיה נהוג בביתי גיליתי עולם אחר. עולם שבו כל אחד מוערך עפ"י כישוריו, עולם שבו אין אגו גברי, שלא עושים תחרות מי טוב יותר, אלא מקבלים אחד את השני עם כל יתרונותיו ללא קשר למינו.

אני זוכרת שבעלי היה נכנס למטבח לבשל באהבה, אמי הייתה נדהמת ולקח לה שנים להתרגל לזה שגברים עושים גם דברים שאצלה היה מקובל שרק נשים עושות עד שהיא עזרה אומץ ואמרה לי: "נעמי, אני לא מבינה, אצלך בבית התפקידים התהפכו, בעלך מבשל, מנקה, עושה כביסות ואת עושה עסקים?????" קשה הייתה לה התפיסה שאני חיה שונה ממה שהיא רגילה……לקח לה 17 שנים להתרגל ולאחר מכן היא הוקירה את פעילותנו…כמה נפלא לחיות לצד בו זוג נטול אגו שיודע לתת תמיכה ואהבה ללא תנאי ובעיקר לתת לך גב כדי להצליח בהתאם לכישורייך.

אני זוכרת איך לפני כ 20 שנים, בשנותיי כשכירה – מנהלת בין מנהלים ב 2 חברות שונות, פעלתי והבאתי תוצאות מאוד מאוד מרשימות, ניהלתי עובדים, הובלתי מהלכים חשובים ועדיין – השתכרתי הרבה פחות מהגברים המנהלים שהיו בתפקיד המקביל אליי. הזדעזעתי… זכור לי היום שגיליתי את הפער ובאמת נותרתי המומה, אז הבנתי עד כמה הפער גדול. אני מאמינה מאוד בכח הנשי ומעסיקה כ 15 נשים שמובילות פרויקטים עסקיים הן מנהלות בפועל את הפרויקטים, חכמות, מוכשרות ומובילות….

כמה אני שמחה שהיום נשים באות לידי ביטוי במלוא עוצמתן, שיש להן מספיק ביטחון לשים את עצמן במרכז ולהוביל מהלכים אסטרטגיים שהם מעבר למה שאפשרו להם בעבר. נכון להיום אני עושה עסקים רבים עם גברים ויכולה לומר שאני מרגישה בשינוי הגישה שלהם, שהם מקבלים ללא פחד גם מנהלות, נשים, אמיצות, מקצועיות שיודעות על מה הן מדברות ועדיין נשארות נשיות, יפות, חייכניות ואלופות!!!!!

אדם באשר הוא אדם צריך להביא את כישוריו לידי ביטוי ואין זה משנה אם הוא גבר או אשה!!

 

זיו נחמה
מנהל תחזוקה

ראשית, אני מאוד בעד לשלב נשים בתפקידים בכירים בתעשיות המשק ובקבלת ההחלטות במדינת ישראל.
הייתי כן רוצה לראות יותר כח נשי בפאנל מקבלי ההחלטות, השיויון מתחיל בבית, בפירגון ובחופש שהאישה תקבל מהבעל ויחד הם יצליחו לנהל נכון ונבון את הבית.

אני ואשתי תמיד מפרגנים אחד לשני., היא מנהלת את כלכלת הבית, אני עושה את הקניות, היא דואגת לילדים, אני לוקח ומוציא מהחוגים, הנטל לא נופל אחת על השני באופן כזה שיחסום את החופש של האחר

המטלות דיי מחולקות שווה בבית, מה שמונע היום מנשים להתקדם זה שהן לא מקבלות את האפשרות להתחיל מגבוה. אני מאמין שמה שגבר יכול לעשות גם נשים יכולות ולפעמים אפילו טוב יותר.
הן לא מקבלות הזדמנויות שוות, אם זה בשכר בכירים ואם זה בתפקידים בכירים, תמיד יש עליהן את חובה ההוכחה.

היום הנשים להבדיל מתקופות עברו יוצאות לעבוד ומתפרנסות ואפילו מפרנסות בכבוד, בעבר היינו רואים יותר נשים מעבודות משק מה שגברים פחות עסקו בו בעבר, היום גם גברים עובדים בעבודות משק., אך עדין השכר שונה ושוב הן מתחילות מנמוך יותר.

היום אני רואה המון נשים משקיעות בקריירה אישית ונשית. אחותי הבכורה גרה בארצות הברית במהלך השנים היא למדה טייס והיום היא קפטן בטיסות מסחריות ובמטוסי תובלה מפלצתיים, היא יותר באוויר מאשר על הקרקע והפירגון בבית הוא גדול. אנחנו במשפחה גאים בה מאוד.

לסיכום…
כולי תקווה שנראה יותר נשים בתפקידיי ניהול ומפתח משמעותיים במשק הישראלי, אני מאמין ביכולות שלהן והן בהחלט ראויות לא פחות מכל גבר אחר.

 

יולה זובריצקי
בעלת סטודיו ל מיתוג, צילום וחווית לקוח

"השוויון ימצא כאשר נשים ינהלו מחצית החברות והדירקטוריונים ומחצית מהגברים ינהלו את משקי הבית" משפט קצת בעייתי. בעייני שיוויו לא מתבטא בחלוקה חצי חצי. שוויון מתחיל בהתייחסות שווה. התייחסות שווה לנשים לגברים ובכלל לאנשים. חוסר השוויון מתחיל כבר בבגדי התינוקות, שיש היום בצבעים שונים לבנים ולבנות, ובצעצועים שונים. אין שום סיבה שבנות לא ישחקו במכוניות וצעצועים תכנוניים ובנים לא ישחקו בבובות ובתפירה, אם זה מה שהם אוהבים. אם זה יקרה, כבר ביחס שווה מהילדות ובמערכת החינוך, זה יהיה יותר טבעי לבנים להיכנס למשק בית, ולבנות להמשיך למקצועות הנדסה וניהול , למי שמתאים.

אני מאמינה בחופש בחירה לכל אחד להשתלב ולעסוק בעבודה שאוהב וטוב בה, ובשכר זהה לגברים ונשים לאותה עבודה. מאמינה שגם לנשים יש אחראיות של יצירת השוויון. לא לפחד לקחת אחראיות, לא להיכנע למצבים של חוסר שוויון, לא לפחד לממש חלומות גם כשלפעמים זה נראה בלתי אפשרי.

 

בתשבע טל
מנהלת מרכז לאימון וייעוץ

קיימים הבדלים בין נשים וזו מציאות הבריאה, ואחד לא יותר טוב מהשני. יש להבדיל בין השימוש במגדר כמצביע על שוני לבין שימוש במגדר המתאר שוני ומסווג לפי ערך או חשיבות.

במקומות העבודה נשים וגברים אשר להם אותם תכונות וכישורים, שהבחירה לא תושפע מהמגדר. לפעמים אישה אומרת לעצמה שהיא לא מספיק טובה, ולא מגישה קורות חיים לעבודה נחשקת. אני מייחלת ליום שבו לכל תפקיד יהיו מערכת שיקולים המבוססת כישורים ושהמעביד לא יחליט על העסקת העובד לפי המגדר.

החינוך להפליה מגדרית מתחיל בבית, מהמסרים הבסיסיים שהתינוק רואה בחייו. הוא רואה את חלוקת התפקידים.
ההורים מצפים לילד, והם מתכוננים בהתאם למין העובר. הבדל בין צבעי החדר והבגדים, בין המשחקים שקונים להם, ולכן הדעות קדומות כבר מינקותם. דעות אלו מנחות אותם בבחירת מקצוע ודרך לחיים, ותפקידם של אנשי החינוך לפעול למודעות כבר בגיל הצעיר.

תגובות

תגובות