"נדידה" – 4 תערוכות חדשות בגלריה העירונית לאמנות, בית גורדון – לונדון

הגלריה העירונית לאמנות, בית גורדון – לונדון מזמינה את תושבי העיר ל-4 תערוכות חדשות – הכניסה חופשית

נדידה
ארבעת התערוכות המוצגות בגלריה משקפות כל אחת בדרכה את האישי לצד 'רוח הזמן' שחלק מאפיוניו היא נזילות, תנועה בין מקומות, זמנים, אנשים, סימנים. נדידה מתמדת.

לילך שרג– אמנית ישראלית –אמריקאית בתערוכת יחיד( וידיאו ומיצב) : 'מעלה מטה'.

אנטון בידרמן– בתערוכת היחיד- (ציור) מראות זמן \ טופוגרפיה של יד ונפש .

לוסי אלקויטי ואלחנדרה אוקרט– בתערוכה משותפת: 'נדודים בין אור לזמן' .

גדעון גכטמן – תערוכה לציון עשור למותו של האמן תושב העיר (מיצב)

ב-30 ליולי יתקיים בגלריה סיור פתוח לקהל בתערוכות בהשתתפות האמנית לילך שרג. הסיור יתחיל בשעה 11:00

אוצרת התערוכות: אפי גן
אוצרת משנה: עדי אנג'ל

נעילת התערוכות: 2019\10\20

כולם מוזמנים – הכניסה חופשית

נדידה: על התערוכות

בחודשים אלו מוצגת בוונציה הביאנלה ה-58 לאמנות. תערוכה עולמית אשר מציגה מאות תערוכות אמנות מארצות שונות במדיומים שונים. ייחודה של התערוכה העולמית שהיא מסמנת מגמות, תהליכים, כיוונים. אולי משום היות ישראל 'עין הסערה', מרכז לחדשנות, פיתוח, יזמות, וגם מקום ל'כאבים כרוניים', למלחמה ומתח בטחוני בלתי פוסק, להגירה הטבועה בטבעה של המדינה כמו גם היות האזור בעל חשיבות למעצמות העל- הרי שרוח הזמן \ 'זמנים מעניינים' מוכחת גם בתערוכות 'נדידה' ובמובן הזה התערוכות משקפות את האישי לצד רוח הזמן.

אצל אנטון בידרמן מתערבבים הקלאסי והחדשותי. מכחולו יוצר ערבוב עד שהמתבונן אינו בטוח במה הוא מביט. נושא הציור חמקמק. ציורים גדולי ממדים בהם היומיומי והחולף מתערבב עם הקלאסי, הגבוה או הנשגב .

בחדר המנציח השנה מדי תערוכה ממיצביו של גדעון גכטמן מוצגת העבודה: 'מונשיין'- אבן ירח שיצר, ו'לבנה' פנס רחוב המדמה את הירח ואורו. בכניסה לגלריה מיצב של כריש מפוחם: מים ואש, עץ ופחם, המזכירים מאין אנחנו ולאן אנחנו הולכים, החלוף הזמני והארצי טמון בכל מהלך אמנותי.

אצל לילך שרג היהודי, הישראלי והפרטי פועלים יחד. באמצעות עבודת וידיאו של גוף מול מצלמה היא מתגברת כביכול על המרחק בין כאן (ישראל) לשם (תפוצה \ יהדות גולה). העבודות המוצגות בחלל התצוגה עשויות בדי ריפוד וסיכות מהדק וניתנות כביכול לפרימה בכל עת.

לוסי אלקויטי ואלחנדרה אוקהרט פועלות במשותף ומחברות היגד אניגמטי של שתי צורות פעולה שונות. לוסי עובדת על הדפסים צילומים ודרכם מנסה לשמר זיכרונות. מאידך היא פועלת גם אל תוך החדר בו מציגה אלחנדרה אוקהרט סלילים וורודים וזהובים הגואים ונופלים מתוך שולחן, מתפקעים מזיכרונות גזורים, מנסים לטוות יחד דבר מה חמקמק שקשור אל זיכרון המקום ממנו באו שתי האמניות (אורוגוואי) כמו גם זיכרון הפעולות שנעשות כאן ועכשיו ופועלות במקום.

אפי גן- אוצרת התערוכות

תגובות

תגובות