השבת פרשת, ״בהר בחוקותיי״.

כתוב בפרשה " וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ " ונשאלת השאלה כיצד עולה מחשבה בלב אדם לרמות את השני?!ברוב הפעמים התשובה נעוצה במחשבה של האדם המרמה כי הוא מרגיש נעלה יותר, חכם יותר או גדול יותר מחברו… אולם אף פעם אין לדעת מיהו העומד מולך.

הסיפור הבא ימחיש זאת: ילד קטן בגיל 7 נכנס לבית קפה והתיישב לו באחד השולחנות. הוא פנה אל המלצר, והמלצר ניגש אליו. הילד שאל בענווה את המלצר : "סליחה, כמה עולה גלידה עם קצפת וסוכריות?".המלצר שהבין ש- "הלקוח" הצעיר תופס לו מקום בשביל גלידה… הפטיר בזווית פיו בזלזול : "עשרה שקלים".

הילד ספר שוב את מטבעות הכסף שהיו בידו, ושאל את המלצר: "וכמה עולה גלידה רגילה בלי קצפת וסוכריות?" המלצר איבד את סבלנותו וסינן שוב בזלזול: "חמישה שקלים!".

שוב הילד הפנה את מבטו אל כפות ידיו הקטנות ואמר: "אקח גלידה רגילה בבקשה".
המלצר התרגז על "חוצפתו" של הילד הקטן ולאחר כמה דקות הביא לו המלצר את הגלידה. הוא זרק את החשבון בבוז על השולחן והלך משם.
הילד ברך ואכל את הגלידה בהנאה. כשסיים ברך ברכה אחרונה ויצא מבית הקפה.
כשהמלצר ניגש לפנות ולנקות את השולחן, נקוו דמעות בעיניו… על מפית קטנה השאיר הילד 10 שקלים – חמישה עבור הגלידה וחמישה נוספים לטיפ בשבילו…
רק אז הבין המלצר שהילד בעצם דאג לו לתשורה . המלצר רצה לרוץ להודות לילד הקטן על השיעור הגדול בחסד שעשה , אך הילד כבר נעלם ברחוב.

מוסר השכל: לעולם אל תזלזל במישהו אחר, אין לך לדעת מי הוא העומד לפניך. יהיה בעינך כגדול אף אם הוא קטן..
שבת שלום🙏

תגובות

תגובות