בני היה גבר בתחילת שנות השלושים לחייו. כשהגיע למשרד להיפגש איתי הדבר הראשון ששאל בחצי חיוך היה, "תגיד, כאן זה המקום שבו כל הגברים הטובים מגיעים בסוף?" חייכתי, לא ידעתי עד כמה במקרה שלו הוא צדק.

בני היה בעל קו חלוקה למוצרי קוסמטיקה  באזור המרכז, נאה מאוד, קול עדין, בעבר התגרש מאשתו,לדבריו, לאחר שהודה בקיום קשר נוסף וזו לא סלחה לו. לשניים נולד בן .

בני היה אבא ובעל מאוהב. לאחר שעה קלה של שיחה מעניינת קשה היה לי שלא לחבב את הבחור, בן גילי, עם תחביבים דומים לשלי. לא רציתי להיפתח בפניו, אבל אני חושב שהרגיש את היחס המיוחד שלי אליו כבר ביום הראשון למעקב אחרי שגית. בני הזמין מעקב אחרי שגית בטענה שהיא קצת מוזרה בחודשים האחרונים והקרירות שבה הובילה אותו אלי, סיפורים על ירידה בחשק המיני ויציאה לג'וגינג עם "נעלי עקב וסיגריות" לא נתנו לו מנוחה , ובצדק.

ביום הראשון למעקב יצאה שגית לחוג. "היא הולכת לחוג" אמר בני, "אך כנראה שבדרך הלוך או חזור היא גם מגיעה למקום אחר". בני טעה, שגית לא הייתה מגיעה לחוג בכלל, בירור קצר העלה כי מעולם לא ביקרה בחוג למעט הפעם הראשונה לפני כחודשיים ולכן כשיצאתי עם ישראל למעקב כבר ידעתי כי לגברת הנאה והחטובה  יש דברים אחרים בראש. היא יצאה מהבית בשעה תשע, לבושה ג'ינס, נעלי ספורט ותיק. כעבור שלוש דקות החנתה את רכבה החדש סמוך לבניין מגורים סמוך מאוד לביתה ועלתה לקומה הרביעית, ישראל ואני דלקנו בעקבותיה.

המצלמות לא חדלו לעבוד לרגע, בבית חיכה לשגית גבר צעיר. טיפסנו על גג סמוך ותעדנו את שגית ומאהבה חוגגים עם סרט כחול מוקרן בטלוויזיה. למחרת נפגשתי עם בני במשרדי, הצגתי לפניו את הקלטת עם הממצאים, הדמעות זלגו על לחייו. בדרך כלל קשריי עם הלקוחות מסתיימים בשלב הזה, אך בני רצה לדעת עד כמה הקשר רציני ובעד מי הייתה מוכנה אישתו שחייה חיים טובים כהגדרתו  לוותר על משפחה חמה.

כמובן שיצרתי קשר עם עורך הדין של בני ועדכנתי אותו ברצונותיו של בני, זה לא גילה התנגדות לממצאים נוספים ואישר את המעקבים הנוספים. במעקבים הנוספים הוברר עד כמה הייתה שגית מאוהבת בגבר, הביקורים בביתו היו בחטף בדרך לעבודה, בדרך חזרה וגם תוך כדי.

התקנו מצלמות סמויות בביתם של בני ושגית, הבית כולו היה חדר בקרה גדול, המעקבים פסקו וקלטות הוידיאו שהוסתרו בבוידם סיפקו חומר קשה. מסתבר, ששגית לא בחלה בשום יציאה של בני מהבית, בכל הזדמנות הגיע הצעיר לביתם והשניים השתגלו בסלון, בחדר השינה, במטבח ואיפה לא?! בכל פעם שביקשתי לעצור את סרט הוידיאו עצר אותי בני ואמר, "זה בסדר, אני יודע להתמודד עם זה". ידעתי כי ליבו נקרע. בשלב מסוים ביקשתי את אחיו הצעיר לפגישה קצרה. זה תמך בבני בכל הימים הקשים, ביקשתי ממנו לשמור עליו, סיפרתי לו כי לא נתקלתי בכזה איפוק, והוא אכן שמר עליו.

כעבור שבוע נסע בני לאילת לנפוש בבית מלון עם האח הצעיר. לשגית סיפר כי, מדובר בנסיעה לצורכי מחשבה על עתידם המשותף, שהרי זמן ארוך היחסים היו קרירים.

באותו סוף שבוע התפרעה שגית לחלוטין, הצעיר הגיע לדירתו של בני עם חברים, חגג עם שגית, וכטוב ליבם באוכל וביין חגגו גם במיטתו של בני. מה שהם לא ידעו זה שבני ראה הכל, אני פשוט נחרדתי לנוכח קשיחותו של בני  שרצה לראות עוד ועוד. לאחר סוף השבוע, כשקלטות הוידיאו כבר צעקו  "חמאס" , הכין אותי בני לקראת מה שהגדיר הפיצוץ הגדול, לאחר ששב לביתו במפתיע ושגית התכוונה לצאת הוא ביקש לשוחח עימה.

בתחילה הכחישה נמרצות, בקלטות הטייפים שהוחבאו עליו נשמעה שגית מרימה את קולה, כעבור דקות היא פרצה בבכי והודתה, גם בני בכה, "למה?" שאל, "למה? קיבלת ממני הכל". השיחה הייתה קשה ובני פרק את אשר על ליבו. שגית התקשתה להבין איך ראה הכל, היא הייתה בהלם מוחלט.

באותו הערב קיבלתי טלפון מהמשטרה, בני היה על הקו וביקש ממני להגיע לתחנה עם קלטת הטייפ של השיחה בינו לבין שגית. בני נעצר באשמת רצח שגית, מסתבר, כי בסיום שיחת ההבהרה עם שגית נורתה שגית בליבה בתוך השירותים בביתם. הרצתי בנוכחות מפקד התחנה שהיה מוקף בחוקריו את קלטת הטייפ, גם אני עצמי לא הגעתי לסיום הקלטת. יחד שמענו את השיחה עד לסיומה, בסיום השיחה נשמעת שגית כשהיא מבקשת לקום לשירותים, דלת השירותים נטרקה ובני נשאר לשבת.

כעבור דקה נשמעה ירייה ובני נשמע זועק "שגית , שגית", נשמעה פתיחת דלת וזעקות שבר של בני. בני הביט לעברי ולעבר מפקד התחנה ואמר כשדמעות זולגות מעיניו, "אייל, הם לא מאמינים לי שלא רצחתי אותה". מסרתי את הטייפ למפקד התחנה, בני שוחרר לביתו כעבור שעות ארוכות . למחרת, כשפרקתי את ציוד הוידיאו מביתו, הסתבר כי האירוע תועד גם בוידיאו שבטעות לא יצא משימוש, ליבה של שגית מסתבר, היה חלש יותר משל בני.


חפשו אותנו בפייסבוק ועשו לנו לייק אם אהבתם את הסיפור.
את ספרו של אייל סברו "זבוב על הקיר", ניתן לרכוש בטלפון 03-9566060.

הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ.

הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.

לתגובות: eyal@raz-pi.co.il

תגובות

תגובות