למרות תקופת הקורונה המאתגרת ראשון לציון תקיים גם השנה את כנס השפה העברית, היחיד מסוגו בארץ והפעם בדיגיטל. העיר שחרטה על דגלה את החינוך והשפה העברית, ממשיכה במסורת מתוך החלטה שהכנס חשוב והכרחי לתרבות הישראלית היוצרת ככלל ולשפה העברית בפרט. במרוצת השנים הפך הכנס לעוגן תרבותי בו משתתפים אנשי אקדמיה, מרצים, אנשי רוח, חוקרים, סופרים, משוררים, יוצרים, שחקנים וזמרים אשר אהבת השפה העברית מחברת בין כולם.

החודש מציין הכנס 14 שנה להיווסדו, כשנה מפרוץ הקורונה לחיינו, ויעמוד בסימן "עברית בסגר": פאנלים מגוונים, שיתקיימו במשך שלושה ימים, יבחנו את השפעתה של התקופה על העברית והתרבות של כולנו.

עו"ד סורין גנות מ"מ יו"ר דירקטוריון החברה העירונית

מערכת האתר פנתה לעו"ד סורין גנות מ"מ יו"ר דירקטוריון החברה העירונית  האמונה על ההפקה של כנס "לשון ראשון" ה- 14 לשפה העברית כדי לקבל תמונה מקיפה על כל האירועים וההשלכות מכנס נפלא זה.

ערב טוב סורין, מספר רב של אירועי תרבות התבטלו בשנה האחרונה עקב משבר הקורונה, אירועים ופסטיבלים עם מסורת ארוכה, מדוע דווקא את כנס השפה העברית החלטתם לקיים?
"אירועי תרבות מגוונים וחשובים בלוח האירועים המקומי והארצי הותאמו למציאות הקיימת ולמגבלות התקופה. אירוע יום הזיכרון המרכזי המצוין בפני קהל של אלפים ומועבר בשידור חי ברשת, צולם בשנה שעברה בשידור חי ללא קהל מהיכל התרבות מאיר ניצן, זאת חוויה שונה מאוד. פסטיבל ראשון לציון לא התקיים בסוכות בפעם הראשונה מזה 32 שנים .

אופיו של כנס השפה העברית הותאם השנה לדיגיטל בתוכנו, בכדי לאפשר לאוהביה הרבים של השפה העברית מכל רחבי הארץ להמשיך ולקחת חלק במסורת שמתקיימת זאת השנה ה-14. הפאנלים בכנס משלבים בין שיח פורה עם מיטב אנשי התרבות והתקשורת, לבין הופעות מוזיקליות של מיטב האמנים בארץ, לצד קטעי וידאו משולבים, וצילום שיועבר ברמה גבוהה בדיגיטל. אגף תרבות בחע"ר פעל רבות בכדי לקיים כנס בעל חווית צפייה ביתית איכותית וחווייתית".

לאחר שהורגלנו בכנסים הקודמים במופעים הומי אדם ומושבים מלאים מפה לפה, באיזה פורמט יתקיים הטקס ? כמה ימים יתקיים הכנס השנה?
הקהל בהחלט חסר לנו מאד, וכולי תקווה שניפגש שוב בקרוב מאוד, בריאים ושמחים. הכנס יתקיים במשך שלושה ימים, בין התאריכים 9-11 בפברואר, והפאנלים יהיו מקוונים, בשידור חי מהיכל התרבות מאיר ניצן. יש להירשם באתר היכל התרבות לפאנלים השונים, ושם גם מופיע הלינק לצפייה ישירה, ללא עלות.

כנס השפה העברית בהיכל התרבות מאיר ניצן – צילום: אבי קקון

אילו מופעים  מרכזיים ומופעי מקור יתקיימו השנה?
הכנס המתקיים בפברואר, כשנה מפרוץ הקורונה לחיינו, יעמוד השנה בסימן "עברית בסגר",  וכל הפאנלים המגוונים בכנס הם מקוריים וייחודיים, ויעסקו בהשפעתה של התקופה על העברית והתרבות של כולנו: יצירה בזמן קורונה, השפה ככלי מרפא באמצעותו ניתן להתמודד עם משברים, צחוק וסאטירה העוזרים לנו בהתמודדות עם המצב החדש שנכפה עלינו, השנה האחרונה, שתירשם בדפי ההיסטוריה כשנת מגפת הקורונה, באה לידי ביטוי באופן הומוריסטי באמצעי התקשורת. בתקופה זו אנו נחשפים לקריקטורות, סרטונים, בדיחות ותוכניות סאטיריות לרוב, שחלקם מתייחסים באופן הומוריסטי למגפה. יוצרים מכל התחומים: קומיקאים, שחקנים, וכותבי תוכן, משתפים את דרך ההתמודדות ההומוריסטית שלהם עם מציאות יוצאת-הדופן שנפלה על כולנו כרעם ביום בהיר ובזה המושב יעסוק עם רותם אבוהב, דוד ליפשיץ מכותבי ארץ נהדרת, עידו גרינברג יזם ובעלים של חברת משפט אחד ביום, פרופסור אריה סובר מרצה להומור וחשיבה חיובית כדרך חיים, שחקן, מחזאי, תסריטאי, במאי ופרופסור חבר לתקשורת, תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה.

מימין לשמאל: רותם אבואב, עידו גרינברג, פרופסור אריה סובר ודוד ליפשיץ

בנוסף יש לנו מושב שיעסוק בשפה משסעת ושפה מאחדת. אופי השיח החברתי המאפיין את התקופה, לכאורה, השפה העברית אמורה לסייע באיחוי הקרעים ולקרב בין הקבוצות השונות. הרי שפה נועדה לחבר בין בני אדם, לאפשר להם לתקשר. השפה מצליחה למלא את התפקיד הזה בזכות העובדה שלמילים יש משמעות, מסתבר שלשפה אין רק תפקיד מקרב ומאחד, אלא גם יכולה להוות גורם המחריף מחלוקות. לכל צד במחלוקת ובשסעים יש שפה משלו המשרתת את אמונתו ואת ערכיו.

ישתתפו בפאנל: מרים פרץ, אם שכולה שהפכה לסמל מאמינה בשפה מאחדת, אשת חינוך וכלת פרס ישראל  ב. מיכאל, פובליציסט וסטיריקאי חד לשון הרואה באור אחד את מקור השסעים בחברה ואת האפשרות שהשפה תגשר עליהם. אבי בניהו, שעבד לצד פוליטיקאים רבים ישפוך אור על שפתם.

מימין לשמאל: מרים פרץ, ד"ר רוביק רוזנטל, ב. מיכאל ואבי בניהו

האם קיים חיבור בין הכנס למערכת החינוך?
בהחלט, זה חלק מהתווית המדיניות העירונית בימים אלו בהם הילדים ובני הנוער מושפעים משירה עכשווית ובעיקר ממדיות חברתיות אנו רוצים לתת להם הצצה אל העבר אל ימי העלייה הראשונה והשנייה בהן נכתבו, חוברו והושרו עשרות רבות של שירים שמושרים עד היום עם לחנים שמוכרים ברובם. לכמה מהם קשר ישיר לראשון לציון שהוקמה בימי העלייה הראשונה, וכולם מספרים את סיפורה של התקופה.

מערכת החינוך ולשון ראשון משתפים השנה פעולה במיזם מיוחד: שירי העלייה הראשונה והשנייה. בעלייה הראשונה נוסדו המושבות הראשונות, וביניהן ראשון לציון. השירים ליוו את המפעל הציוני בגולה ובארץ, ואת חלוצי המושבות וההתיישבות ואת תלמידי בתי הספר והגנים. השירים זכו ללחנים סוחפים, ורבים מהם מושמעים ומלהיבים עד היום. המיזם מאפשר למורים, בעיקר בכיתות ג'-ד', ללמד את השירים, ובשיתוף המורים למוזיקה לשיר עם התלמידים, ובמפגשי זום אף לשתף את ההורים בבית. השירים מלמדים על רוח התקופה, וזו הזדמנות לשמוע וללמוד על ראשית הציונות. לכל שיר מצורף מידע על השיר, ולחלק מהשירים סיפורים משעשעים המעשירים את המפגש עם השירים.

מי היו המתמודדים שהגיעו לגמר פרס ראש העיר על יצירתיות בשפה העברית בה זכה בסוף אהוד בנאי?
כמות הפניות השנה שוברת השיאים של מיטב הסופרים, המשוררים, המתרגמים בדגש על מיטב יוצרי ואומני ישראל מהשורה הראשונה. הפרס קיבל משנה תוקף ומשמעות בייחוד לאחר המצב המצער שאליו נקלעה תעשיית התרבות.

אנו גאים בחברה העירונית בראשותי, במערכת החינוך בראשות ליאל אבן זוהר ובעירייה בראשות רז קינסטליך, שממשיך גם בימים מאתגרים  אלו לפעול למען עולם התרבות בכלל והשפה בפרט ומעניק במסגרת הכנס את פרס ראש העירייה ליצירתיות בשפה העברית ע"ש מאיר אריאל.

ראש העירייה רז קינסטליך, מעניק את פרס ראש העירייה ליצירתיות בשפה העברית ע"ש מאיר אריאל לסופר רוני סומק בכנס שעבר.

והשנה אנו כל כך נרגשים על זכייתו של אהוד בנאי אחד היוצרים ואנשי המילה החשובים ביותר ששיריו מהווים נכסי צאן והשפעתו על החברה ראויה להרבה כבוד והערכה.

מי קהל היעד שלכם השנה? האם אותו קהל שמורגל להגיע בהמוניו או שאתם פונים גם לקהלים חדשים?
לקהל הרב שפוקד את הכנס מדי שנה מכל הארץ, מצטרף השנה קהל רחב עקב המעבר לדיגיטל. השידור הדיגיטלי מאפשר למעשה לכל אחד ואחת לקחת חלק השנה בכנס, ולצפות בנוחיות מכל מקום בתכנים הנפלאים וההטרוגניים. אנחנו בהחלט רואים את ההרשמה הרבה של אנשים מכל רחבי הארץ בכלל ומראשון לציון בפרט, קהל מגוון ורחב שנרשם לכנס מעצם היותו חוצה כל מגזר, מין ודת ופונה לכולם.


מהי המלצתך לתושבי העיר לקראת הכנס?
הכנס ממשיך ומקיים את הקשר העמוק והזיקה הגדולה בין השפה העברית לבין ראשון לציון, אנו עיר עם זכות ראשונים (תרתי משמע) ובראייתי, העברית היא ההצלחה הכי גדולה של הציונות, שפה עשירה עם כל כך הרבה רבדים והתחדשות מהמקרא לאלתרמן, לשפת רחוב, לשפה צבאית ולמאיר אריאל.

אורית מרלין-רוזנצוייג, עדי ומיכל ניסני מתוך המופע "יצירה עברית בזמן קורונה" עם הזמר והיוצר חנן בן ארי, הצלם זיו קורן והסופר אתגר קרת

גם (ובייחוד) השנה ישתתפו תושבי העיר בפאנלים: עדי ומיכל ניסני, אורית מרלין-רוזנצווייג, תושבות העיר. אנו מזמינים את כל תושבי העיר להירשם ולקחת חלק במגוון אירועים מרתקים.

התרבות הייתה בין הקטגוריות הראשונות שנסגרו, ויש האומרים שתרבות זה החמצן לנשימה.  איך פעלתם בתקופה הזו?
כאמון על פעילות התנהלות החברה העירונית אני רואה בתפקידי  סוג של שליחות ואחריות לרווחתם הרוחנית של התושבים.

סורין גנות ואלי פולק מנכ"ל החברה העירונית לתרבות, ספורט ונופש

החל מהסגר הראשון אגף תרבות – בחברה העירונית זיהה את הצורך של תושבי העיר בנחמה תרבותית שתעזור להם לשמור על השפיות, על אף  אתגרי הטכנולוגיה, שלא היו פשוטים, הרי איש מאתנו לא הורגל ולא השתמש באפליקציית הזום לפני כן, בספק גדול אם בכלל שמעו על זה. הבנו כי זה הכלי  שיאפשר לנו להיכנס אל תוך ביתם וליבם של קהל לקוחותינו  ובכוחות משותפים של מספר גופים עירוניים יצרו מערך הרצאות ומפגשים מיוחדים בזום שגם העניק הרגשה של ביחד וגם סייע להפיג את הבדידות.

כאג'נדה, אני מאמין בשיתופי פעולה ואיגום משאבים ובוודאי שעם גופים עירוניים מנצחים תמיד, רבה התועלת ביחד מאשר לבד. אגף תרבות איחד כוחות עם האגף לאזרחים וותיקים במנהל לשילוב חברתי, עם המשרד לקידום מעמד הנשים, עם מנהל קהילה, עם הוועדה  הגאה, עם מתנ"סי שיכוני המזרח ועם האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית אליהם שייכים קבוצות הטלוויזיה הקהילתית בראשון.

איחוד הכוחות הזה יצר תכנית מגוונת, מרתקת , אליה כל אחד הביא את המיטב בתחום אחריותו ובכך הצליחו לשמור על קשר עם הקהל , גם להרחיב את כמויות הצופים , נפרצה תקרת הזכוכית מכל בחינה. למרות התקופה המורכבת הצלחנו למצוא את הדרך,  את המקום לפעול ולתת את הטוב שלנו לתושבי העיר.  אין ספק שכל זאת  דרש מאתנו וגם מהקהל  להסתגל לצריכת תרבות באופן אחר.

מימין לשמאל בכנס בשנה שעברה: ליאל אבן זהר, סגנית ראש העירייה, מחזיקת תיק החינוך והתרבות, הסופר רוני סומק ואלי פולק מנכ"ל החברה העירונית

אני מניח גם, לכשנחזור להיפגש באופן פרונטלי – באגף תרבות ימשיכו לקיים מפגשי תרבות בדרך מקוונת המאפשרת חשיפה לתכנים שאולי בדרך אחרת לא היו מגיעים אליהם, או אולי לא היו יוצאים מהבית עבורם. המנעד הרחב של התכנים פתח צוהר לעולם חדש לקהל.

חשוב לי לשתף באחד מהרגעים  המרגשים באחת ההרצאות, בו ניתן היה לראות על המסך תושב במצב סיעודי,  שנתמך במכשירים רפואיים מקשיב להרצאה,  הרי ברור לנו שאותו אדם יקר לא היה יכול לצאת מהבית לאולם לצרוך תרבות. המדיניות שלנו בראשות ראש העירייה וממלאת מקומו  היא להנגיש את התרבות לאזרחים היקרים בעיר , לתת את הטוב שלנו בכל מצב . ההצלחה של המפגשים הוכיחה  את הנחיצות והחשיבות שיש לתרבות בחיינו.

משמאל לימין: טלי צ'רנר- מנהלת אגף תרבות, אלי פולק מנכ"ל החברה העירונית, סורין ואורה גנות

לסיכום, ראשון לציון על מפת התרבות הישראלית למרות הקורונה?
"תרבות נוצרת ע"י אנשים ועבור אנשים מתוכנו ולמעננו" ראשון לציון גם בשנה מאתגרת זאת, בה עולם התרבות נבלם בחריקה רועמת אנחנו ממשיכים לשמור על גחלת התרבות, ממשיכים בדרך חדשה ויצירתית לפעול בהתאם למצב שרובו נמצא במרחב הדיגיטלי.

אסכם, כי כולי תקווה שנחזור לשגרה בבריאות איתנה, לצפות באירועי תרבות לא רק על המסך אלא להיות עם אנשים במרחב משותף כדי ליהנות יחד מחוויה משותפת, אני מזמין את כולם לחגוג עמנו את חג העברית בבירת העברית – כנס לאתר ההיכל התרבות והירשמו https://www.htrl.co.il/

# לעיון העיתון הכנס לחצו כאן

## מערכת האתר מאחלת המון הצלחה למארגני ומפיקי הכנס, אגף תרבות בחברה העירונית על המאמץ בהרמת כנס איכותי ומכובד, מבטיחים להיות נוכחים, לעקוב מקרוב כמובן לתעד ולסכם עבורכם מגוון רחב ממיטב האירועים בכנס.


שאלות, תגובות והצעות לכתבות –  מוזמנים לשלוח לאבי קקון ע"י שליחת פרטים למייל הבאavi.kakon@gmail.com או בנייד 054-6665993

 

תגובות

תגובות