הפרשה בוחרת לעסוק בסוגיה שונה ואחרת: פרשת מאכלות האסורות. בפרשה זו מובא תיאור מקיף וממצה המתייחס להגדרת בעלי חיים טהורים וטמאים. התורה חותמת בציווי על האדם בשמירה על מה שנכנס לפיו.
אך יותר חמור מכך מזהירה התורה את האדם על מה שיוצא מיפיו!!!
מילים יכולות לבלבל, לבזות, לסכסך ולעורר מהומות. כך בחינוך, כך ביחסים בין הבריות, כך בזוגיות, כך בפוליטיקה, כך בכל מה שכרוך בדיבור בין בני אדם. מלחמות יכולות לקום בגלל מילה. שלום יכול להתפרק בגלל משפט. פתגם ישן אומר: "מרגע שהחל האדם לדבר, החל לטעות".
מילים יוצאות בקלות רבה מפינו ולא תמיד אנו מייחסים חשיבות לכוחן העצום. ליכולות הבנייה או, חלילה, ליכולות ההרס שלהן. כך בשיחות עם חברים, בעבודה, בזוגיות, בחינוך הילדים. יצאה המילה ומי ישיבנה?
אפשר לבנות איתן, אפשר ליצור נוכחות חיובית ואפשר גם להפך. וכך – מילה יכולה להיות קש; ומילה יכולה גם להיות חבל; מילה יכולה להיות "הקש ששבר את גב הגמל": אדם יוצא מביתו שחוח וכולו ייאוש. במוחו מחשבות אובדן ואין בו כוח חיים, והנה פוגש הוא חבר, מכר – אותו חבר נעצר לשוחח עימו, שומע ומגיב. מילה שיאמר לו החבר תקבע אולי את המשך יומו, אולי גם את המשך חייו…
מילה מבקרת, בוחנת, מוכיחה ומחנכת יכולה לרופף אותו לחלוטין ולחסל את מעט הכוח שנותר בו. אבל מילה יכולה גם להיות חבל הצלה ממש: מחמאה, פרגון, חיזוק והבעת תמיכה וחיבה. אז גבו יתיישר, עיניו יתמלאו אור וכוחות חדשים יזרמו בו.
"חיים ומוות ביד הלשון", אמר שלמה המלך – הייה שקול, אל תוציא מילים מפיך בפזיזות. חשוב היטב: מה אתה אומר בעצם? למה אתה אומר זאת? איך יגיב השומע על דבריך?
לעתים פוטרים אנו את ידידינו במילה אחת ולא תמיד מודעים לעוצמתה. מחפשים מעשים גדולים, פיצוי, הפתעות, מתנות, כדי למלא חסר שמילה אחת נכונה יכולה לפתור. כה קלות הן לביטוי, כה קלות לריצוי. כל כך קלות לביזוי, להחלשה, לעלבון.
ביכולתנו לבנות עימהן, ביכולתנו להרוס, חלילה. חשוב להכיר בעוצמת המילים. כוחן כה עצום. אם נבין כמה – נדע לברור אותן אחת לאחת כאבנים יקרות. ״אדם הולך – המילים נשארות אחריו״.
שבת שלום ובשורות טובות.
אלי חזן, תושב גאה של העיר
Created By