שנה לפטירתו – ערב הוקרה במלאות שנה לפטירתו של מאיר ניצן

השבוע בהיכל התרבות “מאיר ניצן” בראשון לציון במלאות שנה לפטירתו נדמה היה שההיכל כולו נצבע בנוכחותו לא רק בשם אלא ברוח האיש שהיה אדריכל של עיר של תרבות של קהילה מי שראה רחוק בנה עמוק והשאיר חותם שאי אפשר לפספס.

הלובי הפך למסע בזמן תערוכת תצלומים שסיפרה סיפור של חיים שלמים של עשייה ברחבת ההיכל הואר המרחב כולו במקבצי תמונות שהפיחו חיים בזיכרונות כמעט כמו “טיימס סקוור” של מורשת שהזכירה לכולנו עד כמה פועלו ממשיך להאיר.

את הערב פתח ראש העיר רז קינסטליך שדיבר מהלב על אדם שהעיר הייתה תרמיל חייו ועל המורשת שממשיכה להוביל גם היום.

ההכרזה כי אחת השכונות החדשות והמשמעותיות בעיר תיקרא על שמו היא לא רק מחווה אלא אמירה יש אנשים שהופכים להיות חלק מהמרקם העירוני לנצח.

על הבמה עלו הלהקות המקומיות להקת קול ראשון, להקת עלמא, להקת המחול גוונים ,חבורות הזמר חופים כרמים שחפים בליווי תזמורת האורקסטרה וביצעו משירי ארץ ישראל האהובים עליו ברגישות ובדיוק שנגעו בכל לב.

לצידן אילנה כץ מיה אברהם שצמחו כאן בבית התרבות המקומי השלימה מעגל מרגש והביאה איתה קול של המשכיות.

ואז הגיע הרגע שלא השאיר עין יבשה נעמי ניצן אלמנתו עלתה לבמה בקול שקט אך מלא רגש הודתה על הערב ואמרה בפשטות: "אילו היה כאן עכשיו היה מתמוגג."

ובתוך המשפט הקטן הזה היה הכול, מאיר ניצן אולי איננו עוד אבל המורשת שלו חיה נושמת וממשיכה להוביל בטח באולם התרבות הנושא את שמו, עיר לא נבנית רק מבניינים היא נבנית מאנשים והוא היה מהגדולים שבהם.

צילום: חגי יחזקאל