מאז שמגפת הקורונה פרצה וחלחלה אל חיינו, נדמה כי אנו פוסעים בשדה מוקשים. המגפה שינתה את הדינמיקה המשפחתית וקראה תיגר על מערכות יחסים. בני זוג שנהגו לעבוד מחוץ לבית ולבלות שעות רבות מחוצה לו, מזה כחודשיים, נמצאים זה עם זו וכן, עם ילדיהם, מבוקר עד לילה. מצד אחד, זוהי הזדמנות שלא תסולא בפז, המאפשרת לנו להימצא במחיצת המשפחה הגרעינית, להעשיר את מערכות היחסים הזוגיות, להשקיע בהן וליצור התקשרויות מעמיקות יותר עם הילדים. מצד שני, הזדמנות זו, מהווה קרקע להיווצרותם של קרעים במערכת היחסים ו/או העמקתם, במידה שבמהלך התקופה שקדמה למגפה חיי המשפחה לא התנהלו על מי מנוחות.
הבידוד הביתי, כפה עלינו התבוננות פנימית, אשר תוביל בני זוג מסוימים להעמקת הקשר ובני זוג אחרים לעבר פרשת דרכים. לעיתים, הצדדים יבחרו לפנות לכיוונים שונים ולפרק את התא המשפחתי. לעתים, אף בימים שאינם ימי מגפה, אנשים אשר פניהם מועדות לקראת פרידה, ממהרים לפנות למלחמה, על מנת להשיג הישגים משפטיים.
הדחף להילחם בא לידי ביטוי ביתר שאת בתקופה זו. כעת, כאשר אנחנו מתמודדים עם מצבי דחק קיצוניים, שלא נתקלנו בהם בעבר, אנחנו נוטים לעיתים לתגובתיות יתר. שכן יש תחושה כי המגפה הותירה אותנו ללא אוויר המאפשר לנו להירגע, לנשום, לחשוב ורק לאחר מכן לפעול.
כאשר הרוחות סוערות, הן בתוך הבית והן מחוצה לו, ישנה חשיבות עליונה לפתור את הבעיות בדרכי שלום.
סיום הנישואין באמצעות הסכם, רווי ביתרונות. אך על מנת להשיג את היתרונות הללו, על בני הזוג בראש ובראשונה לבחור נכון את עורך/כת הדין לליווי בתהליך. עליהם לבחור באדם שיראה אותם ויוכל להרגיע את מה שעבר ביניהם, על מנת להגיע לעמק השווה ולהתגרש בשלום יחסי.
דניאל וריטה (שמות בדויים) נשואים כמעט עשר שנים והורים לשני ילדים. דניאל היה עסוק כל כולו בעבודה מסביב לשעון, ראשו ולבו כלל לא היו בבית עם אשתו והילדים. גם אשתו עבדה אבל הרבה פחות והיא זו אשר גידלה את הילדים. הטלפונים, האי מיילים והמסרונים אחרי שעות העבודה ובסופי שבוע, מילאו את כל זמנו של דניאל. עוד לפני פרוץ הקורונה, ריטה שקלה בינה לבינה להתגרש ממנו. היא הרגישה שמגיע לה ולילדים הרבה יותר. היא ידעה כי ילדיה והיא ראויים לחום, לאהבה, לאכפתיות ולתשומת לב – לאב ולבעל אוהב. בימי הקורונה, הבעל המשיך להתנהג באותה דרך. הוא אמנם עבד מהבית, אבל כל תשומת ליבו הופנתה לעבודה ולעסקיו. מבחינתה של ריטה, הגירושין היו עניין של זמן וחמתה בערה בה מיום ליום, יותר ויותר. אחרי שנים של חוסר עניין בה ובילדיהם, שחוו את אביהם כנוכח – נפקד, היא רצתה משמורת אם, מזונות גבוהים וכי הבעל ייצא מחייהם, גם כך הוא כבר שנים לא היה שם. ריטה שיתפה את דניאל בהחלטתה. במפתיע, הוא רצה משמורת משותפת על הילדים, הילדים אותם לא ראה מזה שנים, אלא לדקות ספורות ביום. ריטה תכננה לפתוח במלחמה כוללת נגד דניאל, אבל היא הגיעה למשרדנו ושם מצאה אוזן קשבת.
כאשר ריטה הגיעה למשרדנו, היא גוללה בפנינו את סיפורה. לאחר שיחה ארוכה, הבנו כי ריטה למעשה לא רצתה לנהל מלחמה. היא ביקשה כי מישהו יקשיב לה ויבין לליבה. במהלך השיחה לימדנו אותה אודות הזכויות המגיעות לה והדגשנו בפניה את החשיבות לסיים את מערכת היחסים בדרכי שלום, הן עבורה, הן עבור הילדים ואף עבור בעלה.
גם ריטה וגם בעלה בחרו לנהל מו"מ באמצעות עורכי הדין. בסופו של דבר הצלחנו להגיע להסכמות הוגנות, כך ששני הצדדים היו מרוצים ולא התפשרו על דבר מה שנבצר מהם לחיות עמו ואף לעמוד בו בעתיד.
יש לציין, כי חשיבות ההליך ההסכמי, מקבלת משנה תוקף כאשר לצדדים יש ילדים. או אז, ישנה חשיבות אקוטית למנוע את הסלמת המאבק. הורים נושאים באחריות כלפיי ילדיהם. הורים חבים לילדיהם לסיים את מערכת היחסים ביניהם, כך שעתידם לא יחסה בצל השנאה של הוריהם. כך, ניתן להציל את הילדים מפגיעה אנושה, שקשה לכמת אותה בעת פרידה.
חשוב לזכור כי בסופו של יום, לשני בני הזוג יש אינטרס משותף. שניהם בראש ובראשונה רוצים לעמוד על זכויותיהם ומוטב להם לעשות כן, תוך שמירה על כבוד הדדי, על צלם אנוש ובפרט על ילדיהם.
מאת : עו"ד אור פינקלשטיין
ממשרדה של עו"ד יעל גיל העוסק בדיני משפחה וגירושין
אתר משפטי : www.yaelgil.co.il
# כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.
Created By