תכלס, אחד מהמשאבים הכי יקרים שלנו הוא זמן. הזמן שלנו וגם הזמן של העובדים שלנו.
לפני יומיים נפגשתי עם לקוח-חבר שמתמודד עם אתגר פתיחת המסעדות בתקופה לחוצה, עם פחות מידי עובדים.
"אין לי זמן" הוא כל הזמן אומר, "אין לי זמן ללמד אותם, זה מטורף מה שקורה פה ….אין לי זמן לעצמי".
נכון, הוא מצא כמה עובדים בלי ניסיון שהיו מוכנים לשחרר את החל"ת ולהגיע – בזה הוא הצליח.
רק חבל שהוא היה בתפיסה של "אין לי זמן".
כשאין לנו זמן להשקיע ב"חשוב" ואנחנו מקדישים את כל הזמן רק ל"דחוף" – אנחנו פשוט מאבדים זמן יקר, זמן יקר להקפיץ את העסק שלנו קדימה.
חייב לומר שראיתי עשרות עסקים בחיי ואלה שהצליחו הם אלה שידעו לעצור, לנשום רגע, לבחון ולבחור נכון היכן להשקיע את הזמן שלהם, ידעו להבחין טוב יותר בין ה"דחוף" ל"חשוב".
השקעה בתשתיות (לימוד של צוות, בניית תהליכי עבודה ועוד) – זה חשוב.
דחוף זה כשאנחנו מנסים "לבלוע" את כל העוגה ואנחנו הופכים להיות הידיים העובדות, הרושמות, המגישות, המכינות כי "אין לנו זמן" ללמד את הידיים האחרות ואז מהר מאוד אתה גם הופך להיות "כבאי" של דחופים שממשיכים לצוץ מכל פינה ומכל מקום – והידיים האחרות לא יכולות לעזור.
ובמשפט אחד ארוך, בואו נעצור לרגע.
איזון בין החשוב לדחוף, השקעה בתשתיות, מצריך אורך רוח, מצריך לנשום עמוק,
יחד עם זאת, מהר מאוד מגלים שהזמן שהשקענו בחשוב,
מייצר לנו צוות מנצח
מייצר לנו מערכת מתקתקת,
למעשה, מייצר לנו הרבה זמן פנוי !!!!
אריק.
Created By