 המבנה נרכש על ידי עיריית ראשון-לציון בשנות השמונים, כחלק ממתחם מוזיאון ראשון-לציון, ועבר תהליכי שימור ושיקום מורכבים שנמשכו ארבע שנים ובעלות של כ-10 מיליון ₪.  כך למשל שוחזרו ציורי הקיר המרהיבים במבנה. אברהם זאב גורדון השקיע בבית לא מעט, הוא הזמין ציירי קיר מומחים ובחר לכל חדר מחדרי הבית הרבים, דוגמה אחרת. בהתאם לאופנת התקופה שלטו בבית צבעוניות עזה ושפע דוגמאות. במהלך עבודות השימור החליטה העירייה לשחזר את הציורים שחלקם כוסו במלך השנים בשכבות צבע רבות. במקרים מסוימים בלא פחות מעשר שכבות צבע. מכיוון שהציור בתקרה התפרס על שטח של 16 מ"ר ונעשה על טיח דק שעל גבי עץ רקוב, היה צורך להשתמש בטכניקה שטרם נעשתה בישראל, לפיה מקלפים את שכבת הציור, מסירים את העץ, יוצקים שכבת בטון דקה ועליה מחזירים את חלקי הציור שקולפו.
המבנה נרכש על ידי עיריית ראשון-לציון בשנות השמונים, כחלק ממתחם מוזיאון ראשון-לציון, ועבר תהליכי שימור ושיקום מורכבים שנמשכו ארבע שנים ובעלות של כ-10 מיליון ₪.  כך למשל שוחזרו ציורי הקיר המרהיבים במבנה. אברהם זאב גורדון השקיע בבית לא מעט, הוא הזמין ציירי קיר מומחים ובחר לכל חדר מחדרי הבית הרבים, דוגמה אחרת. בהתאם לאופנת התקופה שלטו בבית צבעוניות עזה ושפע דוגמאות. במהלך עבודות השימור החליטה העירייה לשחזר את הציורים שחלקם כוסו במלך השנים בשכבות צבע רבות. במקרים מסוימים בלא פחות מעשר שכבות צבע. מכיוון שהציור בתקרה התפרס על שטח של 16 מ"ר ונעשה על טיח דק שעל גבי עץ רקוב, היה צורך להשתמש בטכניקה שטרם נעשתה בישראל, לפיה מקלפים את שכבת הציור, מסירים את העץ, יוצקים שכבת בטון דקה ועליה מחזירים את חלקי הציור שקולפו.