בראשון לציון קיימים אתרים ומבנים ישנים ומיוחדים שאילו רק יכלו לדבר ולספר את מה שארע בהם או בסביבתם בעבר, היינו יושבים מולם במשך שעות ומקשיבים להם בשקיקה. לצערנו הקירות שומרים על שתיקתם וכל מה שנותר לנו הם אותן עדויות שהשאירו לנו מי שהיו באותו המעמד או כתובים כאלה ואחרים. ודאי נתקלתם במבנה כזה או אחר באחד הסיורים שלכם בעיר, אשר גם לו סיפור מעניין כמו לכל האתרים שנציג במדור שלנו אחת לשבוע על ידי ישראל פרקר, חוקר נוסטלגיה מקומי ותושב העיר שהקים קבוצה בפייסבוק בשם "ראשון לציון-עיר עם נוסטלגיה" בה חברים כ2,500 אישה ואיש.
האנדרטה לקבוצות ההכשרה להתיישבות
כשנוסעים ברחוב ירושלים בכיוון שיכון המזרח רואים בצומת רחוב השומר , מצד שמאל אנדרטת ברזל צבעונית. עצרתי, צילמתי וחקרתי לאחר מכן לזכר מי, או מה, היא הוקמה.
בתחילת שנות השלושים של המאה ה-20, החלו לקום בראשון לציון מחנות הכשרה של התנועה הקיבוצית. חברי ההכשרה, רובם היו עולים חדשים, חדורי ציונות ודרך ארץ, שהו בראשון לציון מספר שנים. הם עסקו בעבודות חקלאיות במושבה, בעבודות חוץ ובמחנה הצבא הבריטי והמתינו שהמוסדות המיישבים יתנו להם אישור לעלות על הקרקע ולהקים קיבוצים ברחבי המדינה. חלק מהאתרים שימשו את ארגון ההגנה להסתרת נשק, חלקם הפכו אתרים לאימון לחימה סודי וחברי ההכשרות עסקו גם תפקידי שמירה ואבטחה.
בתחילה הוקמו חמישה קיבוצי הכשרה, אחד מהם נקרא 'קיבוץ השדה'. ה"קיבוץ" הוקם במזרח ראשון, במקום בו נמצאת כיום האנדרטה לקבוצות ההכשרה להתיישבות.
בגן גבעתי, רחוב גבעתי, פינת רחוב ירושלים.
את פסל המתכת הכין האמן דוד כץ. האנדרטה מתארת קבוצה של צעירים וצעירות המרימים מגדל שמירה כחלק מיישובי חומה ומגדל. הפסל והדמויות צרובות בברזל וצבעם בולט. מהכשרות אלה יצאו הצעירים ליישב את הקיבוצים, נירים, עין הנצי"ב, נגבה, מענית, עין דור, נצר סירני, עין גב ודגניה ב'. שער הגולן, חצור, רביבים, שדה נחום.
שנים עשר גרעיני התיישבות יצאו מראשון לציון לרחבי המדינה. חיפשתי ברשת ומצאתי מידע על הכשרות מאוד מיוחדות אלה. הרבה מיידע מצאתי בבלוגים שבאתר "תפוז".בתקופה שמאז תחילת שנות ה-30 ועד למועד הקמת המדינה הוקמו באזור ראשון לציון 12 קיבוצי הכשרה. חמשת המרכזיים היו:
1 – קיבוץ השדה
הוקם במזרח ראשון לציון, בקצה רחוב ירושלים, מול בית ברנשטיין, (במיקום האנדרטה). באתר זה הוכשרו חברי הקבוצה שהקימה את קיבוץ שדה נחום וחברי הקבוצה שהקימה את קיבוץ רביבים.
2 – קיבוץ עין הקורא
הוקם בצידה המערבי של ראשון לציון, במקום בו שוכן כיום בניין מועצת פועלי ראשון לציון. באתר זה הוכשרו חברי הקבוצה שהקימה את קיבוץ שער הגולן וחברי הקבוצה שהקימה את קיבוץ חצור. קיבוץ ג'
3 – קיבוץ ו'
הוקם בצפון ראשון לציון, בצדו הצפוני של מושב נחלת יהודה. באתר זה הוכשרו חברי הקבוצה שהקימה את קיבוץ נגבה, חברי הקבוצה שהקימה את קיבוץ מענית וחברי הקבוצה שהקימה את קיבוץ עין דור.
4 – קיבוץ אמונים
הוקם בצפון מערב ראשון לציון, בצדו המערבי של מושב נחלת יהודה, במקום בו נמצא כיום כפר הנוער שדה חמד. באתר זה הוכשרו חברי הקבוצה שהקימה את קיבוץ עין גב, חברי הקבוצה שהקימה את קיבוץ עין הנציב וחברי הקבוצה שהקימה את קיבוץ נצר סרני.
5 – קיבוץ עקיבא
הוקם בדרום מזרח ראשון לציון, במקום בו נמצא כיום כפר הנוער יוהנה ז`בוטינסקי (בשטח השיפוט של המועצה המקומית באר יעקב). באתר זה הוכשרו חברי הקבוצה שהקימה את קיבוץ נירים.
אני מביא גם מיידע מפורט יותר על הקבוצות והקיבוצים. מתברר שראשון לציון הייתה מוצפת בהם. במזרח העיר ראשון לציון, ליד צומת רחוב גבעתי פינת רחוב ירושלים, נמצא גן ציבורי רחב ידיים.
קבוצת "השדה" שכנה במקום בשנים 1929 – 1936 ובשנת 1937 הקימה את קיבוץ שדה נחום.
קבוצת "רביבים" שכנה במקום בשנים 1938 – 1948. בשנת 1943 הקימה את מצפה רביבים.
מייסדי רביבים השמיטו מסיפורי ההיסטוריה של הקמת הקיבוץ, את עשר השנים בהם פעלו החברים בהכשרה בראשון לציון, כנראה, בגלל אינספור בעיות שהיו להם במקום .
קבוצת "קיבוץ נצר בוכנוואלד" , ניצולי שואה מקבוצה שהוקמה בגרמניה, שכנה במקום ובנחלת יהודה תקופה קצרה, בשנת 1948 ואחר הקימו את קיבוץ נצר שאחר ניקרא נצר סירני.
במרכז העיר ראשון לציון, סמוך לצומת רחוב רוטשילד – ז`בוטינסקי, שכן מחנה להכשרת גרעיני קיבוצים.
קיבוץ עין הקורא – במקום זה שכן מחנה עבודה והכשרה לגרעינים שהקימו את הקיבוצים שער הגולן וחצור.
שתי קבוצות של חלוצים, בוגרי תנועת הנוער השומר-הצעיר, האחת מצ'כוסלובקיה, השנייה מפולין הקימו בשנת 1933 את קיבוץ עין-הקורא בראשון לציון. לצד האוהלים והצריפים בהם התגוררו, בנו משק חי קטן של פרות ותרנגולות ועיבדו כמה עשרות דונם קרקע. החלוצים עבדו בכל עבודה מזדמנת במושבות יהודה.
במרץ 1937 , על גבעה קטנה, במבצע "חומה ומגדל" הוקם קיבוץ שער-הגולן. בתוך "החומה" הוקמו צריפים בודדים ומספר אוהלים בהם התגוררה קבוצת החלוץ, שהחלה בחריש הקרקעות, בניית ישוב הקבע ושמירה. אחרי כחצי שנה עברו כל החברים והילדים מראשל"צ לשער-הגולן.
הגרעין המייסד של קיבוץ חצור התגבש בשנת 1936 על בסיס גרעין ארץ-ישראלי ג' של תנועת "השומר הצעיר ". חברי הגרעין שהו שנה במשמר העמק ובשנת 1937 עברו לראשון לציון, שם שהו תשע שנים.
המקום (רוטשילד פינת ז'בוטינסקי) שימש לאימונים לחברי ה"הגנה" בראשון לציון. במסגריית הקיבוץ תוקן נשק ה"הגנה". בשנת 1947 רוכזה במקום המחלקה המגויסת של ה"הגנה" בראשון לאחר שביצעה פעולות להשגת נשק וציוד ממחנות הצבא הבריטי שבסביבה ופעלה נגד כוחות ערבים.
בצפון העיר ראשון לציון, בנחלת יהודה, מדרום לרחוב קיבוץ גלויות, היה מחנה הכשרה. בשנות הארבעים שהה במקום קיבוץ ו` של השומר הצעיר.
בראש הגבעה נמצא מבנה בן שתי קומות. זהו בית הביטחון של קיבוץ ו.
בשנת 1933 הוקם במקום קיבוץ הכשרה "גבעת גנים". חברי הקיבוץ, חניכי תנועת השומר הצעיר בפולין, עלו לארץ זמן קצר קודם לכן, ישבו באתר זה עד שנת 1939. בביולי 1939 הקימו את קיבוץ נגבה.
בשנת 1939 התיישבו בנחלת יהודה חברי גרעין "אודים", זמן קצר לאחר שעלו מליטא. כעבור מספר חודשים הצטרפו חברי גרעין "אודים" אל חברי גרעין "אל על" (שעלו מפולין בשנת 1935 ועברו הכשרה בקיבוץ עין המפרץ) ואל חברי "קיבוץ ג" (שעלו מצ`כוסלובקיה וקיבלו הכשרה בקיבוץ עין הקורא ) חברי שלושת הגרעינים עלו על הקרקע באזור השרון והקימו את קיבוץ מענית.
חברי קיבוץ ו` של השומר הצעיר עלו על הקרקע ליד מושב נחלת יהודה בשנת 1940. תחילה התפרנסו בעבודות ביישובי הסביבה, ובשנת 1943 החלו לעבד שטח של כ-930 דונם שנרכש עבורם מאדמות הכפר בית דג`אן על ידי הקרן הקיימת. בסוף שנת 1947 עברו חברי הקבוצה והקימו את קיבוץ עין דור.
מחנה קיבוץ ו' עבר לרשות חיילי החי"ש [חיל שדה] של ראשון לציון, אשר הפכו להיות פלוגה א` של גדוד 52 במסגרת חטיבת גבעתי.
בתום מלחמת העצמאות עבר המקום לידי הסוכנות היהודית והיה מעברה, בה התגוררו העולים החדשים שעלו ארצה. מצפון מזרח למחלף של רחוב ז`בוטינסקי עם כביש מספר 4, נמצא המוסד החינוכי, הדתי, שדה חמד. בתקופת המנדט הבריטי פעל במקום מחנה הכשרה.
במקום הוכשרו חברי קבוצת "בתלם" שהקימו את קיבוץ עין גב, חברי קבוצת "אמונים" שייסדו את קיבוץ עין הנצי"ב, ואת המושב הדתי הזורעים.
מחנה ההכשרה שימש כמקום אימונים בשדאות ובנשק קל לאנשי החי"ש של ההגנה. במקום היה סליק בו הוסתרו כלי נשק.
ב בדצמבר 1937 נכנסו החברים למחנה ונהלו חיי קבוצה, מטבח משותף, סידור עבודה, והכנסות מעבודה שנכנסו לקופה המשותפת.
לעבודה יצאו לפרדסי ראשון-לציון. היו הרבה ימים שהפועלים לא קיבלו מקומות עבודה מלשכת העבודה בראשון לציון. היה ניסיון להקים משק עזר ולגדל ירקות בשטחי המחנה, אבל האדמה החולית לא הניבה יבולים אביב.
בשנת 1951 הוקם באתר ביוזמת חבר הכנסת שלמה לורנץ מוסד חינוכי חקלאי לילדים בשם שדה חמד.
דגניה ב' נוסדה בשנת 1920, על ידי קיבוץ "עבודה" שעבר הכשרה בראשון.
ניראה שאם היו חברי הקבוצות והקיבוצים נשארים במושבה, הייתה ראשון לציון יכולה להפוך ממושבה לקיבוץ גדול.
Created By